שתי פנינים של האופרה האיטלקית בערב אחד: "קוולריה רוסטיקנה" ו"הליצנים"

מאת: חנה דרורי קשי

הפקה בינלאומית גדולה של הקשר הווקאלי וינה-תל אביב והתזמורת הסימפונית ירושלים, בהשתתפות כ־150 זמרים, נגנים וחברי מקהלות, תגיע בסוף אוקטובר לירושלים, פתח תקווה, קריית מוצקין וראשון לציון

קוולריה רוסטיקנה והליצנים

חובבי האופרה בישראל יוכלו ליהנות בסוף חודש אוקטובר מערב אופראי יוצא דופן, שבו יועלו שתי יצירות מופת מן הרפרטואר האיטלקי - "קוולריה רוסטיקנה" (Cavalleria rusticana) מאת פייטרו מסקאני ו**"הליצנים" (I Pagliacci)** מאת רוג'רו ליאונקוולו.

שתי האופרות הקצרות, שכל אחת מהן נמשכת כשעה, נוהגות להיות מוצגות בערב אחד. שתיהן שייכות לסוגת הוֶריזְמוֹ - זרם אופראי המתאפיין בריאליזם עז, בעלילות הנוגעות ביצרים אנושיים, באהבה, בקנאה, בבגידה ובנקמה, ובניסיון להביא אל הבמה את האדם כפי שהוא, על סערות הנפש שלו.

ההפקה היא פרי שיתוף פעולה בין הקשר הווקאלי וינה-תל אביב לבין התזמורת הסימפונית ירושלים, והיא תעלה בין 21 ל־27 באוקטובר 2026 בארבעה אולמות ברחבי הארץ.

התזמורת הסימפונית ירושלים קרדיט יהונתן אלבוים

בהפקה ישתתפו כ־150 זמרים, נגנים וחברי מקהלות. על המוזיקה מופקדים המנהל המוזיקלי דייויד ארונסון, מן האופרה הממלכתית של וינה, והמנצח פטר ולנטוביץ', שניצח על שתי האופרות בבתי אופרה חשובים ברחבי אירופה. על הבימוי חתומה הבמאית הבינלאומית רוזמרי דנציגר, ואת המקהלות ינצח מאסטרו אסף בנרף.

דרמה אנושית ללא מסכות

הווריזמו אינו מסתפק בסיפור אהבה רומנטי או בעלילה רחוקה מן המציאות. הוא מביא אל הבמה את הרגשות האנושיים בעוצמה ישירה ולעיתים אכזרית. האהבה והתשוקה הופכות לקנאה, הבגידה מובילה לנקמה, והגיבורים מוצאים את עצמם נסחפים אל מעשים שאין מהם דרך חזרה.

האירועים בשתי האופרות מתרחשים בתוך קהילות אמיתיות ומוכרות - בכפרים, בכנסייה, ברחובות ובמרחב הציבורי. לצד הסולנים, המקהלות ממלאות תפקיד מרכזי ומייצגות את החברה המקיפה את הגיבורים: נשים וגברים, מתפללים, אנשי הקהילה והצופים באירועים המתרחשים לנגד עיניהם.

בהפקה הנוכחית משתתפות שלוש מקהלות, ובהן א־קפלה אנסמבל קולי ירושלים, המקהלה הקאמרית ירושלים ומקהלת שחר רחובות, בהובלתו של אסף בנרף.

התזמור העשיר של שתי היצירות מעצים את הדרמה, ובמקביל יוצר מעטפת מוזיקלית ואסתטית המחדדת את המפגש בין סערת הרגשות של הגיבורים לבין העולם הסובב אותם.

"הליצנים": כשהבמה והחיים מתערבבים

"הליצנים" מאת רוג'רו ליאונקוולו היא אחת היצירות המזוהות ביותר עם הווריזמו. ליאונקוולו כתב גם את הליברית, שהתבססה על מקרה אמיתי שנדון בבית המשפט, שבו אביו של המלחין שימש כשופט.

העלילה מתרחשת בקרב להקת תיאטרון נודדת העוברת בין כפרי קלבריה ומעלה את הקומדיה דל'ארטה.

נדה, אשתו של הליצן קאניו, מנהלת רומן עם מאהב שפגשה בכפר, לאחר שדחתה את חיזוריו של טוניו, חבר בלהקה. אלא שהגבול בין התיאטרון לבין החיים הולך ומיטשטש. ההצגה שאמורה לספק לקהל בידור הופכת בהדרגה לשיקוף אכזרי של המציאות - עד לסיום הטרגי, שבו קאניו, המונע מקנאה, רוצח לעיני הקהל את אשתו ואת מאהבה.

"קוולריה רוסטיקנה": אהבה, בגידה ונקמה

ב"קוולריה רוסטיקנה", לליברית מאת ג'ובאני טרג'וני טוצטי וגווידו מנאשי על פי הנובלה של ג'ובאני ורגה, העלילה מתרחשת בכפר בסיציליה.

טורידו חוזר לכפרו לאחר שירותו הצבאי ומגלה כי ארוסתו לולה נישאה לאלפיו, האיש העשיר בכפר. הוא פונה אל סנטוצה, צעירה פשוטה מן הכפר, ומבטיח לה נישואין. אולם אהבתו ללולה אינה מרפה ממנו, והוא חוזר אל זרועותיה למרות נישואיה.

סנטוצה מגלה את הקשר בין השניים ומספרת לאלפיו על הרומן. אלפיו מזמן את טורידו לדו־קרב, והמפגש מסתיים במותו של טורידו.

על רקע הדרמה האישית מתקיימים טקסי הכפר והחיים הקהילתיים - בהם תהלוכת חג הפסחא וטקס החתונה המופיע בגרסה שלפנינו. כך הופכת הקהילה כולה לחלק בלתי נפרד מן הדרמה.

הקתרזיס - מהבמה אל הצופה

כבר ביוון העתיקה עסק אריסטו ב"פואטיקה" ברגשות הפחד והחמלה המתעוררים בצופה לנוכח הטרגדיה. הקתרזיס, במובנו האמנותי, הוא תהליך של זיכוך וטיהור הנפש באמצעות ההתמודדות עם רגשות עזים.

במובן הזה, שתי האופרות מציעות לצופה חוויה שהיא הרבה מעבר להאזנה למוזיקה. הן מכניסות אותו אל תוך עולמם של אנשים המונעים על ידי אהבה, תשוקה, קנאה ופחד - ומאלצות אותו להתמודד עם הצדדים האפלים והאנושיים ביותר של הדמויות.

הסולנים

בהפקה משתתפים זמרים בינלאומיים, בעלי ניסיון בבתי אופרה מרכזיים ברחבי העולם:

יבגניה דושינה (Eugenia Dushina), סופרן - סנטוצה / נדה
תיאטרו ריאל במדריד, האופרה המלכותית לה מונה בבריסל, בית האופרה של וילניוס, תיאטרון שאנז אליזה בפריז, בית האופרה של סולוטורן בשווייץ ופסטיבל האופרטה הבינלאומי במרביש.

זוראב זוראבישווילי (Zurab Zurabishvili), טנור - טורידו / קאניו
דויטשה אופר ברלין, בתי האופרה של אסן ודיסלדורף, האופרה הפלמית באנטוורפן, האופרה המלכותית בקופנהגן, בית האופרה של ציריך והאופרה הישראלית.

פדרו קארילו פררה (Pedro Carillo Perera), בריטון - אלפיו / טוניו
בית האופרה על שם תרזה קארניו בקראקס, בית האופרה הלאומי באודסה, פסטיבל פוצ'יני בטורה דל לאגו, האופרה הלאומית של מולדביה ותיאטרו פוליטאמה גרקו בלצ'ה.

רונה שרירא, אלטו - ממה לוצ'יה, האופרה הישראלית.

אביגיל גורטלר הר־טוב, סופרן - לולה, האופרה הישראלית.

אולה לבדייב (Oleg Lebedyev), בריטון - סילביו
בית האופרה סמפר בדרזדן, בתי האופרה של דיסלדורף, קלן ואסן, המרכז לאמנויות הבמה ע"ש המלכה סופיה בוולנסיה ופסטיבל גליינדבורן בבריטניה.

דורון פלורנטין, טנור - ארלקינו, האופרה הישראלית.

איפה ומתי?

יום רביעי, 21.10.2026, בשעה 19:30 - תיאטרון שרובר, ירושלים

מוצאי שבת, 24.10.2026, בשעה 20:30 - היכל התרבות פתח תקווה

יום שני, 26.10.2026, בשעה 19:30 - היכל התיאטרון קריית מוצקין

יום שלישי, 27.10.2026, בשעה 19:30 - היכל התרבות ניצן, ראשון לציון

רכישת כרטיסים: קופת בראבו, בטלפון *3221 או 072-275-3221. 

ניתן לרכוש כרטיסים גם ישירות באתרי האולמות.

הפקה: הקשר הווקאלי וינה-תל אביב והתזמורת הסימפונית ירושלים
מנהל מוזיקלי: דייויד ארונסון | מנצח: פטר ולנטוביץ'
בימוי: רוזמרי דנציגר | מנצח המקהלות: אסף בנרף

 

האופרה הישראלית פותחת עונה: "חליל הקסם" חוזרת אל הבמה בהפקת ענק מרהיבה

 מאת: שלמה קשי

ההפקה המדוברת מבית האופרה של דורטמונד, שנעצרה ברגע האחרון בשל המצב הביטחוני, תפתח את עונת 2026/27 של האופרה הישראלית. עם בובות ענק, סולנים בינלאומיים ופרשנות חזותית מסעירה - המאסטרפייס של מוצרט חוזרת לבית האופרה בתל אביב.

 Björn Hickmann :צילום

חובבי האופרה והתרבות בישראל יכולים לרשום לעצמם אירוע שיא נוסף בלוח השנה: האופרה הישראלית תפתח את עונת המופעים 2026/27 עם "חליל הקסם" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט. מדובר באחת היצירות האהובות, המוכרות והמשפיעות ביותר בתולדות המוזיקה הקלאסית, שתעלה הפעם בגרסה ויזואלית יוצאת דופן מבית האופרה של דורטמונד, בבימויו של ניקולאוס הביאן ובניצוחו של מאסטרו דן אטינגר.

הדרמה שמאחורי הקלעים: סגירת מעגל מרגשת

הדרך של ההפקה הנוכחית אל הבמה הישראלית לא הייתה שגרתית. "חליל הקסם" מתוכננת הייתה לעלות כבר במסגרת חגיגות עונת ה-40 של האופרה הישראלית. לאחר שבועות של חזרות קדחתניות, כשהתפאורה המורכבת כבר עמדה על הבמה והסולנים שהגיעו מחו"ל ערכו חזרות לצד התזמורת והמקהלה בין האזעקות, נאלצה הנהלת האופרה – ממש ערב החזרה הגנרלית – להודיע על דחיית ההפקה בשל הסלמת הלחימה.

כעת, הודות לשיתוף פעולה הדוק ונאמנות מצד בית האופרה של דורטמונד והזמרים המשתתפים, חוזרת ההפקה אל הבמה במלוא הדרתה, כשהיא מסמלת לא רק פתיחת עונה חדשה אלא גם ניצחון של הרוח והאמנות.

בובות ענק וזינגשפיל: אגדה, תיאטרון ופילוסופיה

הבמאי ניקולאוס הביאן, ששמו הולך לפניו בזכות שילוב טכניקות תיאטרוניות ייחודיות, אמון בהפקה זו גם על עיצוב בובות ענק מרהיבות. הבובות מעניקות למופע שפה חזותית עשירה ומורכבת, המטשטשת את הגבול שבין פנטזיה קסומה לאיום קיומי. נוכחותן על הבמה מחדדת את יחסי הכוח בין הדמויות ומעניקה לעולמו הפנטסטי של מוצרט זווית ראייה בימתית חדשה ומרתקת.

"חליל הקסם", יצירתו האחרונה של מוצרט לבמה, משתייכת לז'אנר הזינגשפיל (Singspiel) - צורה אופראית המשלבת קטעי שירה מונומנטליים לצד דיאלוגים מדוברים. מבנה זה הופך את היצירה לנגישה וישירה, ומציב אותה בקו התפר המרתק שבין תיאטרון דרמטי לאופרה קלאסית.

העלילה עוקבת אחר מסעם של הנסיך טמינו וצייד הציפורים השובב פפגנו, היוצאים להציל את הנסיכה פמינה. מה שמתחיל כעלילת הצלה אגדית, הופך במהרה למסע חניכה פילוסופי עמוק אל האור, הצדק והתבונה. היצירה מציגה גם דמויות נשיות חזקות ועוצמתיות – מפמינה הנדרשת לבחור את דרכה בעצמה ועד מלכת הלילה האפלה – ומציבה מראה מורכבת ליחסים שבין רגש, אחריות וחופש בחירה.

נקודת עניין מרתקת נוספת עבור הקהל והחוקרים היא הזיקה ההדוקה של היצירה לעולם הבונים החופשיים, בה היו חברים מוצרט ומחבר הליברית עמנואל שיקאנדר. מוטיבים אלו באים לידי ביטוי בסמליות של המספר שלוש, ברעיונות ההארה, ובאיזון המבני של המוזיקה.

צוות אמנים בינלאומי ומקומי מוביל

על המופעים ינצח המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, מאסטרו דן אטינגר (כשעל חלק ממופעי סוף החודש ינצח רתם ניר).

בצוות הסולנים נמנים שמות בולטים מהארץ ומחו"ל:

• טמינו: הטנורים ג'ורג' וירבן ודויד קרבר.
• פמינה: זמרות הסופרן אלה וסילביצקי ויעל לויטה (שזכו לשבחים רבים על הופעתן בבכורת "הדיבוק").
• מלכת הלילה: זמרות הסופרן הילה פחימה ונופר יעקובי.
• פפגנו: זמרי הבריטון עודד רייך ויעקוב שאד.
• פפגנה: שקד סטרול וראניה עתיק.

לצידם משתתפים צוות זמרים נרחב בתפקידי משנה ושלושת הנערים, מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', ותזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

מידע שימושי לקהל

• תאריכי המופעים: 16 עד 29 באוקטובר 2026
• מיקום: בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שד' שאול המלך 19, תל אביב
• שפת המופע: גרמנית (תרגום מלווה בעברית ובאנגלית מאת ישראל אובל)
• משך המופע: כ-3 שעות (כולל הפסקה)
• מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח

לוח ההצגות:

• יום שישי, 16.10.26 בשעה 13:00
• יום ראשון, 18.10.26 בשעה 19:30 (ערב גאלה)
• יום שני, 19.10.26 בשעה 20:00
• יום שלישי, 20.10.26 בשעה 20:00
• יום רביעי, 21.10.26 בשעה 18:00
• יום שישי, 23.10.26 בשעה 13:00
• יום שבת, 24.10.26 בשעה 20:00
• יום ראשון, 25.10.26 בשעה 18:00
• יום שני, 26.10.26 בשעה 20:00 (מנצח: רתם ניר)
• יום חמישי, 29.10.26 בשעה 20:00 (מנצח: רתם ניר)

רכישת כרטיסים ופרטים נוספים:

ניתן להזמין כרטיסים באתר האופרה הישראלית או בקופות בטלפון 03-6927777.