יום רביעי, 14 באוקטובר 2026

חופש, חירות ואמנות: 27 אמנים בתערוכה קבוצתית ברעננה

 מאת: חנה דרורי קשי

מנורה שופרות  אלכס מטלייב


ציור, פיסול, יודאיקה, זכוכית, תכשיטים ואופנה נפגשים בתערוכה „Freedom. חופש. חירות”, המבקשת לבחון את החופש דרך עיניהם של אמנים בעלי סגנונות ורקעים שונים.

מה משמעותו של חופש? האם הוא היכולת לבחור, החירות להביע את עצמנו, או אולי התחושה הפנימית שאנו חווים מול הטבע והמרחב? שאלות אלה עומדות במרכז התערוכה הקבוצתית „Freedom. חופש. חירות”, שתיפתח בסוף אוקטובר בגלריה על האגם ברעננה, בהשתתפות 27 אמנים.

- יהושוע בן נון- שמעון בתואל -


התערוכה, שאצרה נטלי ורובלבסקי, מציעה מפגש בין עולמות אמנותיים מגוונים: ציורים פיגורטיביים ומופשטים, ציורי נוף ואווירה, פיסול, יודאיקה, תכשיטים, אופנה, ויטראז' ואמנות על גופי תאורה. בין המשתתפים אמנים ותיקים, עולים חדשים ובני נוער, המביאים עמם נקודות מבט שונות על יצירה ועל חופש הביטוי.

לדברי ורובלבסקי, אמנות היא במה לחירות אישית, ליצירתיות וליכולת להביע רעיונות ורגשות ללא תשובה אחת נכונה. היא רואה בחופש לא רק היעדר מגבלות, אלא גם את האומץ לבחור, לטעות, להתחיל מחדש ולגבש קול אישי. בתערוכה ביקשה להציג עבודות הקשורות לים, לאדמה, לצומח וליהדות, המשקפות את הארץ ואת השאיפה לחירות. היא גם שמה דגש על שילוב אמנים עולים חדשים, המביאים עמם סגנונות והשפעות תרבותיות מגוונות, ועל מתן במה לאמנים צעירים.

מריה בנדיקטוביץ - עפיפונים מעל הים


חופש דרך ההיסטוריה היהודית והים התיכון

אחד המשתתפים הוא שמעון בתואל, אמן יודאיקה המצייר בצבעי שמן ואקריליק. בתואל, שעלה לישראל בגיל 12 וגדל בבית בעל מסורת אמנותית, עוסק בדמויות ובאירועים מההיסטוריה היהודית, ובהם עקדת יצחק, רבי עקיבא ויהושע בן נון. הוא מבקש להציג את הדמויות המקראיות וההיסטוריות כבני אדם בשר ודם, על רגשותיהם ומאבקיהם.

החיבור שלו לנושא החופש נוגע הן למורשת היהודית והן לחירות הרוחנית. ביצירותיו הוא מבקש להזכיר את כוחה של האמונה ואת הקשר בין ההיסטוריה היהודית, השיבה לארץ והיכולת ליצור בה בחופשיות. בעקבות אירועי 7 באוקטובר, הוא רואה באמנות גם אפשרות לחבר בין חלקי החברה הישראלית.

מריה בנדיקטוביץ', שנולדה במינסק שבבלארוס ועברה לישראל בסתיו 2024, מצאה מקור השראה חדש בחופי נתניה ובים התיכון. היא מציירת בעיקר באקריליק ומשלבת טקסטורות, עלי מתכת וחומרים נוספים, לצד יצירת אובייקטים תלת־ממדיים מפיברגלס.

שמעון בתואל המלך דויד


בעבודותיה הים אינו רק נוף, אלא ביטוי לתחושה פנימית. לעיתים הוא רגוע ושקט, ולעיתים מלא תנועה ואנרגיה. בציור „הפלגת החופש”, למשל, סירת מפרש נעה בים הפתוח, והמילה FREEDOM משתלבת בקומפוזיציה. המפרש מסמל בעיניה אדם שאינו שולט ברוח, אך יכול לבחור את כיוון תנועתו.

גם הפסל אלכסנדר מטלייב, היוצר בברונזה ובאלומיניום, מציג בתערוכה עבודות המבטאות את חופש היצירה ואת המגוון שבסגנונות ובדרכי הביטוי. בין עבודותיו: פסלי דמויות, יצירות העוסקות ביופי האנושי ומנורה העשויה משופרות.

שלוש נקודות המבט הללו ממחישות כיצד אותו רעיון יכול לקבל ביטויים שונים: מההיסטוריה והזהות היהודית, דרך החיבור לטבע ועד לחופש האמנותי עצמו.

פרטי התערוכה

התערוכה תתקיים בגלריה על האגם, דרך הפארק 10, רעננה, בין 26 באוקטובר ל־7 בנובמבר 2026. הפתיחה החגיגית תיערך ביום חמישי, 29 באוקטובר, בשעה 19:00, במעמד ראש העיר חיים ברוידא וסגניתו רונית וינטראוב.

הכניסה חופשית, העבודות מוצעות למכירה, ובמהלך התערוכה ניתן יהיה לפגוש את האמנים ולשוחח עמם.

שעות פתיחה: א׳–ה׳ ושבת, 10:00–18:00; יום שישי, 10:00–13:00.

טלפון: 09-7610469.

 

 

יום שני, 12 באוקטובר 2026

פסטיבל הקולנוע הרומני

 

פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל חוזר באוקטובר עם 10 סרטים ושני אורחים מיוחדים



שבעה סינמטקים ושלושה בתי קולנוע יארחו את מהדורת 2026 של הפסטיבל, שנדחה ממאי בשל המלחמה. בתוכנית: סרטים עטורי פרסים, סיפורים משפחתיים וחברתיים, דוקו היסטורי ומפגשים עם יוצרי קולנוע.

אחרי הדחייה שנכפתה בשל המלחמה, פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל חוזר באוקטובר 2026, עם עשרה סרטים המציעים הצצה מרתקת לחברה הרומנית העכשווית, על מורכבותה, סיפוריה האנושיים והקשר שלה לעבר. הפסטיבל יתקיים בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים, חולון, הרצליה, שדרות וראש פינה, ולראשונה גם בשיתוף פעולה עם רשתות הקולנוע סינמה סיטי ומובילנד.

הפסטיבל, שהפך למסורת שנתית, מתקיים בשיתוף פעולה בין חברת מובימניה, בניהולה של איריס לקנר, המכון הרומני לתרבות בתל אביב, שגרירות רומניה בישראל והקונסוליה הרומנית בחיפה.

איריס לקנר, אוצרת ומנהלת הפסטיבל, מבטיחה תוכנית המשקפת את הנושאים המעסיקים את רומניה כיום: החיים במדינה ומחוצה לה, היחסים בתוך המשפחה, המתחים בחברה והמפגש בין עבר להווה. לצד סיפורים מרגשים ומורכבים, ייהנו הצופים מנופים מרהיבים, ממגוון ז'אנרים ומגיבורים מכל הגילים. חידוש בולט השנה הוא השתתפותן של ארבע במאיות צעירות, שכל אחת מהן מציעה דרך מקורית לספר סיפור.

עשרה סרטים, עשרה עולמות

סרט הפתיחה, "קאטאנה", מוביל את הצופים לכפר קטן בהרי האפוסן, שבו התושבים מוצאים דרכים יצירתיות להערים על השלטונות, עד שהמציאות מפתיעה גם אותם. זהו סרט צבעוני ומרהיב, המשלב הומור וסגנון חזותי יוצא דופן, במעין מפגש בין עולמותיהם של וס אנדרסון ואמיר קוסטוריצה.



בדרמה "רק אנחנו" עומדים במרכז ילדים שהוריהם יוצאים לעבוד בחו"ל לתקופות ארוכות. הילדים נאלצים להתמודד בעצמם עם אתגרי החיים, בסרט המצטיין בצילום יפהפה ובמשחק משכנע של השחקנים הצעירים.

"קומטוג'ן", שזכה בפרס התסריט בטקס פרסי גופו, המקביל לאוסקר הרומני, מגולל את סיפורה של אם חד-הורית הנאבקת למנוע מבנה המתבגר להגיע לכלא. הסיפור נבנה בהדרגה באמצעות ארבע נקודות מבט של הדמויות המרכזיות, החושפות תמונה מורכבת ורבת פנים.

"שוד המאה", המבוסס על סיפור אמיתי ובתסריטו של הבמאי כריסטיאן מונג'יו, מספר על חבורת חברים הזועמים על היחס לעובדים זרים בהולנד ומחליטים לנקום באמצעות שוד שהסעיר בזמנו את אירופה.

ב**"שלושה ימים בספטמבר"**, בגידה המתגלית רגע לפני חתונה הופכת את האירועים למסע לילי בלתי צפוי, המשלב הומור שחור, תובנות על החיים וצילום רציף ומסחרר לאורך 78 דקות.

הסרט "קלאסאט", המעוצב כסרט מוקומנטרי, עוקב אחר עיתונאי עצמאי הנחוש לחשוף את האמת מאחורי מותו של עובד בחברה המתמחה בבינה מלאכותית.

ב**"החלום"** מנסה שחקן מתוסכל להעלות את המחזה הקלאסי "חלום ליל קיץ", אלא שהבמה שבחר היא בית סוהר, והאסירים המשתתפים בהפקה מגיעים עם תוכניות ורצונות משלהם.

"מקום בטוח" מתחיל כחופשה שקטה של שתי משפחות חברים בחופי בולגריה, מתפתח להתבוננות בחלומות שאבדו ומקבל תפנית דרמטית בעקבות אירוע בלתי צפוי.

ב**"החבר'ה מהחוג למשפטים"** נבחנים ערכי החברות והנאמנות, כשחבורת סטודנטים למשפטים מתגייסת לעזור לחבר ומגלה כיצד פועלת מערכת הצדק.

לצד הסרטים העלילתיים, מציג הפסטיבל גם את הסרט התיעודי ההיסטורי "יהודים לייצוא – הסחר האפל של המלחמה הקרה", החושף פרשה מטלטלת מתקופת המלחמה הקרה: מכירת יהודי רומניה במסגרת הסכמים ואינטרסים בין גורמים ומדינות.

מפגשים עם יוצרים, דיונים ותערוכה מיוחדת

הפסטיבל מציע יותר מהקרנות סרטים. סביב חלק מהסרטים יתקיימו אירועים מיוחדים ומפגשים עם אורחים.

הקרנות הסרט התיעודי "יהודים לייצוא – הסחר האפל של המלחמה הקרה" יתקיימו בשיתוף ארגון א.מ.י.ר. – ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל. לאחר ההקרנות ייערך דיון בהשתתפות במאי הסרט, פייר גוצ'ל, וד"ר ראדו יואניד, היסטוריון שחקר את הנושא ומכהן כיום כשגריר רומניה בישראל. המפגשים יתקיימו בסינמטקים של תל אביב וירושלים ובקולנוע מובילנד בחיפה.

כריסטיאן גוגו, מפיק הסרט "קומטוג'ן", יגיע לישראל לרגל בכורת הסרט וייפגש עם הקהל בסינמטקים של תל אביב, הרצליה, חיפה וירושלים.

בנוסף, תוצג במהלך הפסטיבל תערוכה נודדת בין הסינמטקים, ובה תמונות של כוכבי הוליווד שנולדו ברומניה או שמשפחותיהם הגיעו ממנה.

אירוע נוסף יהיה הרצאה מיוחדת של איריס לקנר, אוצרת הפסטיבל ומנהלתו, מרצה וחוקרת קולנוע. ההרצאה תוקדש לנשים הבולטות בתעשיית הקולנוע הרומנית, מארבע הבמאיות הצעירות המשתתפות בפסטיבל השנה ועד מפיקות, במאיות של סרטים תיעודיים ושחקניות.

פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל 2026 מביא למסכים סיפורים על משפחה וחברה, צדק ונאמנות, זיכרון היסטורי ושינויים בעולם המודרני, ומאפשר להכיר מקרוב את הקולנוע הרומני העכשווי על גווניו הרבים.

פרטי מועדי ההקרנות והאירועים יתפרסמו במסגרת תוכניות הסינמטקים ורשתות הקולנוע המשתתפות.

יום שני, 5 באוקטובר 2026

שתי פנינים של האופרה האיטלקית בערב אחד: "קוולריה רוסטיקנה" ו"הליצנים"


מאת: חנה דרורי קשי

הפקה בינלאומית גדולה של הקשר הווקאלי וינה-תל אביב והתזמורת הסימפונית ירושלים, בהשתתפות כ־150 זמרים, נגנים וחברי מקהלות, תגיע בסוף אוקטובר לירושלים, פתח תקווה, קריית מוצקין וראשון לציון

קוולריה רוסטיקנה והליצנים



חובבי האופרה בישראל יוכלו ליהנות בסוף חודש אוקטובר מערב אופראי יוצא דופן, שבו יועלו שתי יצירות מופת מן הרפרטואר האיטלקי - "קוולריה רוסטיקנה" (Cavalleria rusticana) מאת פייטרו מסקאני ו**"הליצנים" (I Pagliacci)** מאת רוג'רו ליאונקוולו.

שתי האופרות הקצרות, שכל אחת מהן נמשכת כשעה, נוהגות להיות מוצגות בערב אחד. שתיהן שייכות לסוגת הוֶריזְמוֹ - זרם אופראי המתאפיין בריאליזם עז, בעלילות הנוגעות ביצרים אנושיים, באהבה, בקנאה, בבגידה ובנקמה, ובניסיון להביא אל הבמה את האדם כפי שהוא, על סערות הנפש שלו.

ההפקה היא פרי שיתוף פעולה בין הקשר הווקאלי וינה-תל אביב לבין התזמורת הסימפונית ירושלים, והיא תעלה בין 21 ל־27 באוקטובר 2026 בארבעה אולמות ברחבי הארץ.

התזמורת הסימפונית ירושלים קרדיט יהונתן אלבוים

בהפקה ישתתפו כ־150 זמרים, נגנים וחברי מקהלות. על המוזיקה מופקדים המנהל המוזיקלי דייויד ארונסון, מן האופרה הממלכתית של וינה, והמנצח פטר ולנטוביץ', שניצח על שתי האופרות בבתי אופרה חשובים ברחבי אירופה. על הבימוי חתומה הבמאית הבינלאומית רוזמרי דנציגר, ואת המקהלות ינצח מאסטרו אסף בנרף.

דרמה אנושית ללא מסכות

הווריזמו אינו מסתפק בסיפור אהבה רומנטי או בעלילה רחוקה מן המציאות. הוא מביא אל הבמה את הרגשות האנושיים בעוצמה ישירה ולעיתים אכזרית. האהבה והתשוקה הופכות לקנאה, הבגידה מובילה לנקמה, והגיבורים מוצאים את עצמם נסחפים אל מעשים שאין מהם דרך חזרה.

האירועים בשתי האופרות מתרחשים בתוך קהילות אמיתיות ומוכרות - בכפרים, בכנסייה, ברחובות ובמרחב הציבורי. לצד הסולנים, המקהלות ממלאות תפקיד מרכזי ומייצגות את החברה המקיפה את הגיבורים: נשים וגברים, מתפללים, אנשי הקהילה והצופים באירועים המתרחשים לנגד עיניהם.

בהפקה הנוכחית משתתפות שלוש מקהלות, ובהן א־קפלה אנסמבל קולי ירושלים, המקהלה הקאמרית ירושלים ומקהלת שחר רחובות, בהובלתו של אסף בנרף.

התזמור העשיר של שתי היצירות מעצים את הדרמה, ובמקביל יוצר מעטפת מוזיקלית ואסתטית המחדדת את המפגש בין סערת הרגשות של הגיבורים לבין העולם הסובב אותם.

"הליצנים": כשהבמה והחיים מתערבבים

"הליצנים" מאת רוג'רו ליאונקוולו היא אחת היצירות המזוהות ביותר עם הווריזמו. ליאונקוולו כתב גם את הליברית, שהתבססה על מקרה אמיתי שנדון בבית המשפט, שבו אביו של המלחין שימש כשופט.

העלילה מתרחשת בקרב להקת תיאטרון נודדת העוברת בין כפרי קלבריה ומעלה את הקומדיה דל'ארטה.

נדה, אשתו של הליצן קאניו, מנהלת רומן עם מאהב שפגשה בכפר, לאחר שדחתה את חיזוריו של טוניו, חבר בלהקה. אלא שהגבול בין התיאטרון לבין החיים הולך ומיטשטש. ההצגה שאמורה לספק לקהל בידור הופכת בהדרגה לשיקוף אכזרי של המציאות - עד לסיום הטרגי, שבו קאניו, המונע מקנאה, רוצח לעיני הקהל את אשתו ואת מאהבה.

"קוולריה רוסטיקנה": אהבה, בגידה ונקמה

ב"קוולריה רוסטיקנה", לליברית מאת ג'ובאני טרג'וני טוצטי וגווידו מנאשי על פי הנובלה של ג'ובאני ורגה, העלילה מתרחשת בכפר בסיציליה.

טורידו חוזר לכפרו לאחר שירותו הצבאי ומגלה כי ארוסתו לולה נישאה לאלפיו, האיש העשיר בכפר. הוא פונה אל סנטוצה, צעירה פשוטה מן הכפר, ומבטיח לה נישואין. אולם אהבתו ללולה אינה מרפה ממנו, והוא חוזר אל זרועותיה למרות נישואיה.

סנטוצה מגלה את הקשר בין השניים ומספרת לאלפיו על הרומן. אלפיו מזמן את טורידו לדו־קרב, והמפגש מסתיים במותו של טורידו.

על רקע הדרמה האישית מתקיימים טקסי הכפר והחיים הקהילתיים - בהם תהלוכת חג הפסחא וטקס החתונה המופיע בגרסה שלפנינו. כך הופכת הקהילה כולה לחלק בלתי נפרד מן הדרמה.

הקתרזיס - מהבמה אל הצופה

כבר ביוון העתיקה עסק אריסטו ב"פואטיקה" ברגשות הפחד והחמלה המתעוררים בצופה לנוכח הטרגדיה. הקתרזיס, במובנו האמנותי, הוא תהליך של זיכוך וטיהור הנפש באמצעות ההתמודדות עם רגשות עזים.

במובן הזה, שתי האופרות מציעות לצופה חוויה שהיא הרבה מעבר להאזנה למוזיקה. הן מכניסות אותו אל תוך עולמם של אנשים המונעים על ידי אהבה, תשוקה, קנאה ופחד - ומאלצות אותו להתמודד עם הצדדים האפלים והאנושיים ביותר של הדמויות.

הסולנים

בהפקה משתתפים זמרים בינלאומיים, בעלי ניסיון בבתי אופרה מרכזיים ברחבי העולם:

יבגניה דושינה (Eugenia Dushina), סופרן - סנטוצה / נדה
תיאטרו ריאל במדריד, האופרה המלכותית לה מונה בבריסל, בית האופרה של וילניוס, תיאטרון שאנז אליזה בפריז, בית האופרה של סולוטורן בשווייץ ופסטיבל האופרטה הבינלאומי במרביש.

זוראב זוראבישווילי (Zurab Zurabishvili), טנור - טורידו / קאניו
דויטשה אופר ברלין, בתי האופרה של אסן ודיסלדורף, האופרה הפלמית באנטוורפן, האופרה המלכותית בקופנהגן, בית האופרה של ציריך והאופרה הישראלית.

פדרו קארילו פררה (Pedro Carillo Perera), בריטון - אלפיו / טוניו
בית האופרה על שם תרזה קארניו בקראקס, בית האופרה הלאומי באודסה, פסטיבל פוצ'יני בטורה דל לאגו, האופרה הלאומית של מולדביה ותיאטרו פוליטאמה גרקו בלצ'ה.

רונה שרירא, אלטו - ממה לוצ'יה, האופרה הישראלית.

אביגיל גורטלר הר־טוב, סופרן - לולה, האופרה הישראלית.

אולה לבדייב (Oleg Lebedyev), בריטון - סילביו
בית האופרה סמפר בדרזדן, בתי האופרה של דיסלדורף, קלן ואסן, המרכז לאמנויות הבמה ע"ש המלכה סופיה בוולנסיה ופסטיבל גליינדבורן בבריטניה.

דורון פלורנטין, טנור - ארלקינו, האופרה הישראלית.

איפה ומתי?

יום רביעי, 21.10.2026, בשעה 19:30 - תיאטרון שרובר, ירושלים

מוצאי שבת, 24.10.2026, בשעה 20:30 - היכל התרבות פתח תקווה

יום שני, 26.10.2026, בשעה 19:30 - היכל התיאטרון קריית מוצקין

יום שלישי, 27.10.2026, בשעה 19:30 - היכל התרבות ניצן, ראשון לציון

רכישת כרטיסים: קופת בראבו, בטלפון *3221 או 072-275-3221. 

ניתן לרכוש כרטיסים גם ישירות באתרי האולמות.

הפקה: הקשר הווקאלי וינה-תל אביב והתזמורת הסימפונית ירושלים
מנהל מוזיקלי: דייויד ארונסון | מנצח: פטר ולנטוביץ'
בימוי: רוזמרי דנציגר | מנצח המקהלות: אסף בנרף