האופרה הישראלית פותחת עונה: "חליל הקסם" חוזרת אל הבמה בהפקת ענק מרהיבה

 מאת: שלמה קשי

ההפקה המדוברת מבית האופרה של דורטמונד, שנעצרה ברגע האחרון בשל המצב הביטחוני, תפתח את עונת 2026/27 של האופרה הישראלית. עם בובות ענק, סולנים בינלאומיים ופרשנות חזותית מסעירה - המאסטרפייס של מוצרט חוזרת לבית האופרה בתל אביב.

 Björn Hickmann :צילום

חובבי האופרה והתרבות בישראל יכולים לרשום לעצמם אירוע שיא נוסף בלוח השנה: האופרה הישראלית תפתח את עונת המופעים 2026/27 עם "חליל הקסם" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט. מדובר באחת היצירות האהובות, המוכרות והמשפיעות ביותר בתולדות המוזיקה הקלאסית, שתעלה הפעם בגרסה ויזואלית יוצאת דופן מבית האופרה של דורטמונד, בבימויו של ניקולאוס הביאן ובניצוחו של מאסטרו דן אטינגר.

הדרמה שמאחורי הקלעים: סגירת מעגל מרגשת

הדרך של ההפקה הנוכחית אל הבמה הישראלית לא הייתה שגרתית. "חליל הקסם" מתוכננת הייתה לעלות כבר במסגרת חגיגות עונת ה-40 של האופרה הישראלית. לאחר שבועות של חזרות קדחתניות, כשהתפאורה המורכבת כבר עמדה על הבמה והסולנים שהגיעו מחו"ל ערכו חזרות לצד התזמורת והמקהלה בין האזעקות, נאלצה הנהלת האופרה – ממש ערב החזרה הגנרלית – להודיע על דחיית ההפקה בשל הסלמת הלחימה.

כעת, הודות לשיתוף פעולה הדוק ונאמנות מצד בית האופרה של דורטמונד והזמרים המשתתפים, חוזרת ההפקה אל הבמה במלוא הדרתה, כשהיא מסמלת לא רק פתיחת עונה חדשה אלא גם ניצחון של הרוח והאמנות.

בובות ענק וזינגשפיל: אגדה, תיאטרון ופילוסופיה

הבמאי ניקולאוס הביאן, ששמו הולך לפניו בזכות שילוב טכניקות תיאטרוניות ייחודיות, אמון בהפקה זו גם על עיצוב בובות ענק מרהיבות. הבובות מעניקות למופע שפה חזותית עשירה ומורכבת, המטשטשת את הגבול שבין פנטזיה קסומה לאיום קיומי. נוכחותן על הבמה מחדדת את יחסי הכוח בין הדמויות ומעניקה לעולמו הפנטסטי של מוצרט זווית ראייה בימתית חדשה ומרתקת.

"חליל הקסם", יצירתו האחרונה של מוצרט לבמה, משתייכת לז'אנר הזינגשפיל (Singspiel) - צורה אופראית המשלבת קטעי שירה מונומנטליים לצד דיאלוגים מדוברים. מבנה זה הופך את היצירה לנגישה וישירה, ומציב אותה בקו התפר המרתק שבין תיאטרון דרמטי לאופרה קלאסית.

העלילה עוקבת אחר מסעם של הנסיך טמינו וצייד הציפורים השובב פפגנו, היוצאים להציל את הנסיכה פמינה. מה שמתחיל כעלילת הצלה אגדית, הופך במהרה למסע חניכה פילוסופי עמוק אל האור, הצדק והתבונה. היצירה מציגה גם דמויות נשיות חזקות ועוצמתיות – מפמינה הנדרשת לבחור את דרכה בעצמה ועד מלכת הלילה האפלה – ומציבה מראה מורכבת ליחסים שבין רגש, אחריות וחופש בחירה.

נקודת עניין מרתקת נוספת עבור הקהל והחוקרים היא הזיקה ההדוקה של היצירה לעולם הבונים החופשיים, בה היו חברים מוצרט ומחבר הליברית עמנואל שיקאנדר. מוטיבים אלו באים לידי ביטוי בסמליות של המספר שלוש, ברעיונות ההארה, ובאיזון המבני של המוזיקה.

צוות אמנים בינלאומי ומקומי מוביל

על המופעים ינצח המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, מאסטרו דן אטינגר (כשעל חלק ממופעי סוף החודש ינצח רתם ניר).

בצוות הסולנים נמנים שמות בולטים מהארץ ומחו"ל:

• טמינו: הטנורים ג'ורג' וירבן ודויד קרבר.
• פמינה: זמרות הסופרן אלה וסילביצקי ויעל לויטה (שזכו לשבחים רבים על הופעתן בבכורת "הדיבוק").
• מלכת הלילה: זמרות הסופרן הילה פחימה ונופר יעקובי.
• פפגנו: זמרי הבריטון עודד רייך ויעקוב שאד.
• פפגנה: שקד סטרול וראניה עתיק.

לצידם משתתפים צוות זמרים נרחב בתפקידי משנה ושלושת הנערים, מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', ותזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

מידע שימושי לקהל

• תאריכי המופעים: 16 עד 29 באוקטובר 2026
• מיקום: בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שד' שאול המלך 19, תל אביב
• שפת המופע: גרמנית (תרגום מלווה בעברית ובאנגלית מאת ישראל אובל)
• משך המופע: כ-3 שעות (כולל הפסקה)
• מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח

לוח ההצגות:

• יום שישי, 16.10.26 בשעה 13:00
• יום ראשון, 18.10.26 בשעה 19:30 (ערב גאלה)
• יום שני, 19.10.26 בשעה 20:00
• יום שלישי, 20.10.26 בשעה 20:00
• יום רביעי, 21.10.26 בשעה 18:00
• יום שישי, 23.10.26 בשעה 13:00
• יום שבת, 24.10.26 בשעה 20:00
• יום ראשון, 25.10.26 בשעה 18:00
• יום שני, 26.10.26 בשעה 20:00 (מנצח: רתם ניר)
• יום חמישי, 29.10.26 בשעה 20:00 (מנצח: רתם ניר)

רכישת כרטיסים ופרטים נוספים:

ניתן להזמין כרטיסים באתר האופרה הישראלית או בקופות בטלפון 03-6927777.

 

אף מילה לאימא - תיאטרון בית ליסין

 

מאת: דבורה נמיר

מה שנאמר מכאיב ואולי מרפא

צילום: כפיר בולוטין

 איך לנהוג כשמגלים שבן או בת הזוג שלכם בגד בכם? האם שתיקות כואבות בתוך המשפחה, זה טוב? אולי התפרצויות סרק מובילות לכלום? ואולי התפרצויות עם הטחות אמת לא אפקטיביות לכל נפש? מה עם מונולוגים אכזריים ישר לתוך הבטן? ומה ירפא מערכת משפחתית אחרי האבל של הבגידה? המספיקות הרגעות מילים שבהסחת דעת, אולי שקרים? ואולי שקרים בונים הם הצלה ראשונית בריפוי זוגי שהמשכו הוא עבודה אישית על הנפש, אם הנבגדים והבוגדים מסוגלים לכך? ואולי בכלל חבל על הזמן כי הבוגד אינו מעוניין בריפוי אלא בשינוי?

ומה עם נבגדים שוחרי נקם? וכאלה שהכאב משתק אותם, וכאלה שרצים עם הכאב לפסיכולוג שילמד אותם איך לרפא את עצמם. ומה  אם הבוגד שווה נפש לנבגד כואב, סובל, מושפל, ואולי הנבגד מסכין עם היותו נבגד?

 במקרה של המחזה "אף מילה לאימא" של נעם גיל, יש נבגדת, נורית, יש בעל בוגד, סורח, מפסיד כרוני בעסקים, מפורנס על ידה במשך שנים. וזה הבעל שתמיד יש לו פנאי למערכת סקס גנובה עם המורה של הבת שלהם, בדירה המורשת שהייתה שייכת לסבא ולסבתא.

והנה הגעת הנקמה המורכבת משנת הפנים: נורית מזמינה  את בעלה של המאהבת אל דירת המאהבים. הוא, שרברב תם לב שחזר בתשובה, מקבל את כל המשא והמסע הדתי שלו בהכנעה חסרת הסתייגויות, עד רצון ערטילאי, אפילו, לסלוח לאשתו הבוגדת, אפילו יראה אותה פיזית לצד המאהב בדירה התענוגות.

אלא שהדירה - מיקום המים הגנובים - היא גם הבסיס הסודי של הבת שמביאה לשם את רשג"ד הצופים בו היא חושקת, בדיוק ברגע שהבעל הבוגד פוגש את המאהבת שלו שם. אבל סרפרייז: כעת יש לנו כבר שישה בדירת הזנונים, כולל נורית והשרברב שהביאה לסיקור אשתו הבוגדת בזמן אמיתי.

והנה תחילתה של מהומה גדולה: תצוגה מרהיבה של שישה שחקנים שמצחיקים את הקהל עד דמעות. זו לימור גולדשטיין כאישה חדורת קינאה ומטרה להוקיע את הבעל באופן מתודי. זה מולי שולמן, גבר עם יכולת משחק לעורר נשים לפינטוז-על עליו. קרן מור מישורי משכנעת כמורה שמעייניה בכלל במישור המיני. חי מאור פשוט נהדר כשרברב תם לב, שמתהפך על עצמו. ומקסימים הם עדי צמח ודאלי שכנאי כזוג הצעיר שרוצה להתנסות באהבה בתנאי דיור נוחים. מנתב אותם בקצביות, הבמאי אודי גוטשלק, וברור שגם אותנו - אל חוויה תיאטרונית קיצית, מצחיקה עד דמעות ומרעננת ביותר בימים הקשים האלה.

טוסקה" חותמת את עונת ה-40 של האופרה הישראלית - מותחן פוליטי בגרסה עכשווית

 מאת: שלמה קשי

האופרה הישראלית בוחרת לסיים את עונת היובל שלה, עונת ה-40, בגדול: הפקת מקור חדשה ל"טוסקה" של ג'אקומו פוצ'יני - אחת האופרות האהובות והמבוצעות ביותר בעולם. ההפקה עולה לבמת בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בתל אביב בין 17 ל-30 ביולי 2026.

על מה הסיפור

"טוסקה" היא מותחן פוליטי לכל דבר, שנכתב הרבה לפני שהמילה "מותחן" בכלל נטבעה בקולנוע. העלילה מתרחשת ברומא של שנת 1800: הצייר מריו קוורדוסי מסייע לאסיר פוליטי בורח, ומוצא את עצמו מתמודד מול הברון סקארפיה - ראש המשטרה החשאית, אחד הנבלים המפורסמים והמצמררים בתולדות האופרה. באמצע, בין השניים, ניצבת פלוריה טוסקה: זמרת אופרה נערצת שנאלצת לבחור בין האהבה שלה, המצפון שלה וההישרדות שלה.

יותר מ-120 שנה אחרי שנכתבה, האופרה עדיין מצליחה לרתק קהלים בזכות השילוב בין דרמה סוחפת, מתח פוליטי ומוזיקה שממש קשה להתנתק ממנה - כולל שתיים מהאריות המזוהות ביותר בעולם האופרה: "Vissi d'arte" של טוסקה ו-"E lucevan le stelle" של קוורדוסי.

גרסה עכשווית, עולם של מצלמות ומעקב

הבמאי עידו ריקלין, יחד עם מעצב התפאורה הרולד פאלקו, מעצבת התלבושות אולה שבצ'וב ומעצב התאורה נדב ברנע, בחרו לא "לעדכן" את פוצ'יני בכוח אלא להעביר את הסיפור לעולם שמזכיר מאוד את שלנו: מצלמות אבטחה, מסכי מעקב, כוח שלטוני בלתי מרוסן ותרבות של חשיפה ציבורית מתמדת. טוסקה וקוורדוסי מוצגים כאמנים מצליחים שמנסים להתנתק מהמציאות הפוליטית - עד שהיא פורצת פנימה ומכריחה אותם להתמודד. סקארפיה, מצדו, הופך מברון אריסטוקרטי של המאה ה-19 לפקיד כוח אפור ומוכר להחריד.

לדברי ריקלין, דווקא העובדה שהסיפור לא ממוקם במדינה או בתקופה מסוימת היא זו שיוצרת את הקרבה המטרידה: התחושה שזה יכול לקרות בכל מקום, ואולי זה כבר קורה.

על הניצוח אמון מאסטרו דן אטינגר, מנהלה האמנותי של האופרה הישראלית (למעט מופע אחד, ב-30.7, שינוצח בידי רתם ניר).

מי על הבמה

ההפקה מביאה יחד סולנים ישראלים ובינלאומיים:

• טוסקה: אלנה מיכאיילנקו / אנה נצ'אבה
• קוורדוסי: אלכסיי דולגוב / אדוארדו אלארדן
• סקארפיה: מיקולאי זלסינסקי / יונוץ פאסקו
• אנג'לוטי: עודד רייך / יאיר פולישוק
• שמש הכנסייה: יורי קיסין / יואב איילון
• ספולטה: אנתוני ווב / עדי עזרא
• שארונה / הסוהר: פניני לאון גרובנר / קיריל אודינצוב
• נער רועה: טל גנור

לצידם - מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', מקהלת הילדים מורן, והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון כתזמורת האופרה.

פרטים מעשיים

• שפת השירה: איטלקית, עם כותרות תרגום בעברית ובאנגלית
• משך המופע: כשעתיים וחצי, כולל הפסקה
• מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח

תאריכי מופעים:

• שישי 17.7 בשעה 13:00
• ראשון 19.7 בשעה 19:00 (ערב גאלה)
• שני 20.7 בשעה 20:00
• שלישי 21.7 בשעה 20:00
• חמישי 23.7 בשעה 20:00
• שישי 24.7 בשעה 13:00
• מוצ"ש 25.7 בשעה 20:30
• ראשון 26.7 בשעה 18:00
• שלישי 28.7 בשעה 20:00
• רביעי 29.7 בשעה 18:00
• חמישי 30.7 בשעה 20:00

מיקום: בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19, תל אביב

כרטיסים ופרטים נוספים: אתר האופרה הישראלית או בקופת האופרה בטלפון 03-6927777

 

התיאטרון הקאמרי - לנקות את הראש

מאת: דבורה נמיר

 פוליטיקה מוניציפאלית בהגדלה. ביקורתית, סטירית ומצחיקה.

לנקות את הראש. צילום: משה ציטיאת

תפקיד ראשת עיר הוא לא עניין של מה בכך. זוהי מלחמה של אישה במבוך מוניציפאלי, לרוב גברי, תמרון בין מי נגד מי, צבירת כוח לא מתהפך עד לניצחון. זה גם תלוי במצב המשטר. אצלנו הוא לא משהו. אין עידוד  נשים לראשות עיר. וכראייה, יש לנו 82 ראשי ערים, מתוכם מכהנות רק שלוש כראשות עיר. חשוב להזכיר את שמותיהן: ליאת שוחט באור יהודה, אור פירון זומר באורנית, מירה בן ארי בגן רווה. תודה להן ולמלחמתן. ולהזכיר: הן הגיעו לראשות העיר לא מתוקף אגדה רוסית שהיא מקור המחזה הישראלי, אלא בגלל עבודה קשה וחוש פוליטי מפותח, שהביא לבחירתן לראשות  עיר.

 עלילת ההצגה לקוחה מתוך סיפור אמיתי של בחירת ראשת עיר בעיירה רוסית, שהועתקה אל עיירה במקומותינו, בידי המחזאי, אילן חצור. הבחירות המוניציפאליות מתקרבות וראש העיר, משה שוורצמן, המייעד לעצמו המשך תפקיד, מוטרד מהעובדה שאין מולו שום יריב. כולם סביבו התקפלו, מאימתו. בלי יריב, לא יוכל לנהל קמפיין נחוץ להמרצה, ובאין קמפיין, אין כסף מתורמים. ומה לגבי לשונות הלעז על היותו דיקטטור? וכדי לקיים תצוגת דמוקרטיה הוא שולף את המנקה אילנה, אישה קשת יום העובדת בכמה מישרות כדי לקיים את בנה, אישה נטולת פנים במשך שנים מבחינתו, והופכה למתמודדת נגדו, בהנחה כמעט בטוחה שינצחה בקלות. אבל הפתעה: המנקה, אישה עם פוטנציאל נסתר, מנצחת בבחירות. ויש לה חומר סחיטה מפואר באמתחת: איסוף ושימור של פתקים וניירות ושיחות טלפוניות מואזנות, וגם טלפונים שבורים שדלתה מפחי האשפה של חדרי המנהלים במשך שנים.

לנקות את הראש. צילום: משה ציטיאת

יש בהם עניינים כתובים שאסור שייוודע עליהם, הקלטות נפיצות שאסור שיישמע עליהן, כל אלו הופכים אותה לאישה שיודעת יותר מידי. אחת עם נשק שלוף ביד. וכך, עם כל  ידיעתה את נתיבי הביוב של העיר, היא הופכת לאיום בעצם נוכחותה לחשוף שחיתות של בכירי העירייה, כולל ראש עיר פעיל או מודח. עם הציוד הזה פלוס אופייה הקשוח - היא מנצחת נגד כל הסיכויים, והופכת לראשת עיר מבטיחה, סוציאלית עד למאוד, שרואה ומריחה כל עלה נודף, אבק רובץ ואבן שלא ניגפה, למען שנות וטייב את פני העיר שלה.

זהו ביסודו, בשינויים קלים, הסיפור הרוסי על ראש עיר של עיירה המעמיד עצמו לכהונה נוספת, אבל חושש מהיעדר פנים דמוקרטיות בבחירות בהיותו מתמודד יחיד. לפיכך הוא מציב מועמדת קש, המנקה של הבניין  המתמודדת מולו. אלא שהלא יאומן קורה: היא מנצחת בבחירות.

לנקות את הראש. צילום: משה ציטיאת

 זוהי באמת אגדה ליגה אל"ף. וריאציה על סיפורי סינדרלה, כי מי אינו רוצה בניצחון מזוקק של החלש, הדפוק, עם פוטנציאל של שוחר טוב כרוני למען הזולת? כך, שלמעשה אנו מתענגים על סיפור של צדק בבימוי שוטף של מור פרנק, בתפאורה תכליתית של אלכסנדרה נרדי, בתאורה של מתן פרמינגר, ומוזיקה טובה של גל לב.

הודות לכישרונם, למרות הפיתוי, וככל הנראה בהנחיות בימוי מרסן, אף לא אחד מהשחקנים גלש לפרשנות גרוטסקית את תפקידו. בכולם מתקיימת מידתיות בתפקידם. עירית קפלן אמינה כמנקה עם פוטנציאל נסתר של כישורים. איציק כהן, כחיים מנדל, מכמיר לב במשחקו. אלעד אטרקצ'י הוא העוזר הזריז הממזר. ראש עיר כוחני, שבוי במעמדו הוא דודו ניר. נהדרת כלסבית לוחמת צדק היא אסנת בן יהודה וטובים הם שמחה ברבירו ויואב היימן.

חווינו קומדיה מושחזת, נוגעת בנו. לא מזמן היינו פוכרים כפיים מרוב מבוכה ובושה על שיש לנו מושחתים משלנו בכהונות ציבוריות. אבל התרגלנו. אנחנו קוראים חומרים איומים בלי להניד עפעף. חווים סיפורים על שחיתויות נדל"ן של ראשי ערים ועיירות, ולא עושים עם זה כלום. סומכים על התלהטות הצדק של אחרים. אצלנו הצדק רדום. העניין הוא שסף הגירוי שלנו עלה בכל הקשור לשחיתות. כבר לא מתרגשים שראש עיר ניכס לעצמו נדל"ן בדרכים נפתלות, או משרה - לבנו, או נסיעת חינם מפנקת לרעייתו, או גם וגם וגם. המחזה הזה, שנבנה על אבסורד של מנקה ישרה שנהייתה ראשת עיר מוצלחת, מנער משהו בתוכנו: לרצות מישהו שיעבוד באמינות בשבילינו, שיהיה כן יותר, אמין יותר, מוכשר יותר מוכשר,  טוב יותר.