יום רביעי, 17 בינואר 2018

ערבסק עכשווי וחילוף חומרים – שתי תערוכות במוזיאון לאמנות האסלאם

 
ערבסק עכשווי. המוזיאון לאמנות האסלאם. צילום שי הלוי
למעלה מ-40 שנה משמש המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים כמגשר ומעמיק את ההבנה בין יהודים וערבים החיים זה לצד זה. הוא קנה לו שם כמשכן לאחד האוספים החשובים מסוגו בעולם, והיחידי מסוגו בארץ. מוזיאון האסלאם המתחדש בירושלים, מציע למבקרים פרספקטיבה חדשה להבנת הציוויליזציות האסלאמיות, מתוך דיאלוג עם אמנות עכשווית ובאמצעות שיח בין תרבויות, הערבית והיהודית.
שתי תערוכות חדשות נפתחו:
ערבסק עכשווי - 18/1/18 – 7/4/18

"ערבסק" נחשב לעיטור מרכזי ושכיח בתרבות האסלאם. אמנים מקומיים ישראלים ופלסטינים מציגים בתערוכה עבודות שרובן נעשו במיוחד לתערוכה הנותנות פרשנות עכשווית לעיטור תוך שהם יוצקים לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.  
טיזר לתערוכה ערבסק עכשווי


העבודות בתערוכה שרובן נוצרו במיוחד, מצביעות על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים אל צורתו של הערבסק והאסתטיקה שלו כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית, רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה חברתית, מגדרית ופוליטית או לתיאור עוולות.
אניסה אשקר. חלב שחור, 2017- 2003. מתוך התערוכה ערבסק עכשווי. צילום שי הלוי

הערבסק הופיע באמנות האסלאם במאה ה- 10 והפך לעיטור מרכזי ושכיח בעיקר בארכיטקטורה, טקסטיל, איורי ספרים (בעיקר בקוראן), בכלי מתכת, בכלי חרס ועוד. כיום מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושוליים או כל היררכיה.
אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.
בין העבודות בתערוכה:
כיפה 5" מאת מחמוד קייס הוא מיצב פיסולי דמויי כיפה בגובה 2.5 מ' ובקוטר 4.5 מטר, המבוסס על הערבסק הגאומטרי. כיפה משמשת בתרבויות שונות לקירוי חללים גדולים בעלי חשיבות טקסית-דתית. המבנה המעוגל שלה מסמל שמיים, שלמות, נצחיות ואינסוף. קייס בוחר בצורה הזאת המזוהה מאוד עם תרבות הבנייה המוסלמית ומציע למבקרים לחוות מקרוב את איכויותיה אם כי בו-בזמן הוא יוצר התקה והזרה שלה כשהוא מציב אותה במרכז החלל מנותק ממבנה דתי.
לינק לסרטון הקמת המיצב של מחמוד קייס

דור זליכה לוי יצר את מיצב הווידאו והסאונד ,"לולאות", המגיב על אינסופיותו של הערבסק ועל היותו נטול היררכיה - בלי התחלה או סוף -  ומבקש ליצר חוויה מקבילה לחוויית הצפייה בערבסק המכסה שטחים ארכיטקטוניים גדולים. הסאונד בעבודה מורכב מדגימות של מוזיקה אתנית אוריינטלית ועממית שמנוגנת במחזוריות ומלווה במניפולציות דיגיטליות. הווידאו מתבסס על מערכת של מקרנים ומצלמות שיוצרים יחד דימוי מחזורי המבוסס על דגם גאומטרי ומושפע מתנועות המבקרים בחלל.
רובא סלמה. 2017. מתוך התערוכה ערבסק עכשווי. צילום שי הלוי

רובא סלמה ממשיכה את עיסוקה בכתיבה קליגרפית בעבודה זו. הכתב הערבי הנושא בחובו ברכה עבור המאמין ואופן כתיבתו העיטורית, הוא עבורה אמצעי בקורתי כנגד אמירות סקסיסטיות "הנזרקות" ברחוב כלפי נשים ובכללן הנשים הערביות. אמירות אלו שהן פוגעניות ומשפילות עומדות בסתירה אל מול התרבות הדתית השמרנית. סתירה הבאה לידי ביטוי ביתר שאת, בעבודה זו שבה הקליגרפיה המעוטרת המורכבת היא למעשה משפט ברוטאלי שנאמר כלפי האמנית ברחוב .
משתתפים: איה בן רון, אניסה אשקר, דור זליכה לוי, דנה לוי, יואב רבן, מחמוד קייס, רובה סלמה, רימה ארסלנוב.
אוצרת: תמר גיספאן - גרינברג



חילוף חומרים: זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר עכשווי
8.12.17 – 7.4.18
טיזר לתערוכה חילוף חומרים 

בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגדל של מעצבים שהושפעו מהשינויים שמתרחשים בחברה הישראלית סביב שאלות של שייכות, זהות, מוצא, מגדר, לאום ועוד. אחת הסוגיות הדומיננטיות שעולה מעבודותיהם של מעצבים אלו היא הזהות המזרחית, בין אם בהשוואה לתרבות האירופית, בין אם ביחס לתרבות הערבית – או בשמה ״המעודכן״: תרבות ים-תיכונית או מזרח־תיכונית. בעבודות אלו ניכרת השפעה של אורנמנטיקה ערבית, של אותיות ערביות ושל קליגרפיה ערבית, ולעיתים אפשר למצוא מבעד לאסתטיקה שלהן גם מסרים חתרניים שאינם עולים בקנה אחד עם השיח הציבורי הרווח בישראל.
המוזיאון לאמנות האסלאם יציג החל מחודש דצמבר הקרוב את התערוכה – חילוף חומרים: זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר ועכשווי. התערוכה, ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, תציג מבחר עבודות של מעצבים צעירים העוסקות ביחסי הגומלין התרבותיים והאסתטיים שבין המזרח למערב, בין ערבים ליהודים, בין ישראל לאירופה, בין המזרח התיכון לישראל ובין הערבית לעברית.
העבודות בתערוכה נוצרו במגוון רחב של פלטפורמות ומדיומים מהתחומים תקשורת חזותית,  אופנה, טקסטיל ועוד, וממגוון רחב של חומרים, מנייר, דרך בד ועד מתכות. מנעד נקודות המבט והמוצא של היוצרים רחב וכולל עבודות הקשורות לקישוט הגוף, לבית ולמשפחה, לסביבת המגורים, למוצא, לעם וללאום.
בין העבודות:
״ערבי-מערבי״ של אוהד חדד והלאל ג׳בארין. שיחה בין שני חברים, ערבי יהודי וערבי מוסלמי, המתבטאת בתצלומים מבוימים, טקסטים קצרים וחפצים עמוסים בייצוגים, סמלים ודימויים לאומיים, פוליטיים, חברתיים, דתיים ועדתיים. תהליך השיחה הפך לספר המסכם ארבע שנים של חברות.
הלל גבארין ואוהד חדד. ערבי מערבי. 2015 צילום תומר זמורה 

עבודתו של אמיר צובל ״נגהפ״ עוסקת בתרגום של סביבונים לערבית ובהיבטים הלשוניים, הוויזואליים והחומריים של המהלך. צובל יצר סביבון אייקוני שבו האותיות נגה״פ הוחלפו באותיות המקבילות בשפה הערבית, והוא נוגע במתח התרבותי שהמילה ״פה״ טומנת בחובה במעבר בין נקודת המבט הישראלית לפלסטינית. סביבון נוסף עושה שימוש בתבנית הערבסקה ומאזכר את אלמנט החמש, כחמשת עמודי האסלאם.

עדי קרני .רקמה מונפשת .צילום רונן זיאן

הזאר גראבלי מציגה את ״תוכנית רקמה״ קולקציית כאפיות וגלביות מודפסות בדפוס משי ורקומות ברקמה ידנית אדומה. הקולקציה מעניקה פרשנות חדשה ומרעננת לכאפייה ולכפתן המוסלמיים המסורתיים, המשויכים לעולם הגברי, ומנגישה אותם לעולם הנשי.
״ערבסקה חשמלית״ עבודתו של הדר תדהר כוללת שלושה מוצרי חשמל – גוף תאורה, מאוורר תקרה ומערכת שמע – שעוצבו בהשראת האמנות האסלאמית, מעין תרגום תלת־ממדי בן זמננו לערבסקה המסורתית.
נועה שניר. סמירה רמידה. 2016

המאיירת נועה שניר מציגה מעשייה מאוירת לסיפור העממי ״סמירה רמידה״, גרסת יהודי מרוקו לסיפור סינדרלה. הסיפור, המתכתב עם הפורמט המוכר של סינדרלה, קיבל ברבות השנים חיים משל עצמו ממספרות הסיפורים המרוקאיות, והוא חצוף ואלים ולא שגרתי בנוף סיפורי הנסיכות.


משתתפים: אמיר צובל, גילעד בר, הדר תדהר, הזאר גראבלי, הלאל ג׳בארין ואוהד חדד, הלית כולני, טל לוי, לירון לביא טורקניץ׳, נואל ערפאת, נועה שניר, עדי קרני, עומרי אברהם, שני דבורה.


המוזיאון לאמנות האסלאם
רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים
טלפון: 02-5661291





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה