יום חמישי, 31 במאי 2018

מברודווי לירושלים: המחזמר Soul Doctor מגיע לישראל

הפקת הברודווי על חייו של הרב שלמה קרליבך אבי מוזיקת הנשמה היהודית ויחסיו הלא ידועים עם ידידתו הזמרת נינה סימון

 Ken jaques צילום- Soul Doctor

בתפקידים הראשיים:
ג'וש יאנג- כוכב ברודווי ומועמד לטוני בתפקיד הרב קרליבך
ניה טרישה – שחקנית, זמרת ורקדנית, ילידת קניה בתפקיד נינה סימון
                                      
הבכורה בישראל תתקיים בפסטיבל ישראל ולאחריה יוצג המחזמר בבית שמואל בירושלים במשך 6 שבועות

אחרי מופעים בברודווי וסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית וקנדה, יגיע לישראל בחודש יוני הקרוב המחזמר האמריקני, "Soul Doctor", חגיגה מוזיקלית מלאת נשמה המגוללת את סיפור חייו יוצא הדופן של הרב שלמה קרליבך, אבי המוזיקה היהודית העכשווית, שיצר גשר בין דורות וסחף מיליוני מעריצים ברחבי העולם .
את ההפקה מובילים כוכב ברודווי, ג'וש יאנג ("ישו כוכב עליון", "אוויטה") בתפקיד הרב קרליבך, ולצדו הזמרת, שחקנית ורקדנית, ניה טרישה, בתפקיד נינה סימון.



את סיבוב ההופעות בארץ יפתח המחזמר במופע חגיגי במסגרת פסטיבל ישראל בבית שמואל בירושלים 7 ביוני (יום ה' 20:30), 8 ביוני (יום ו' 13:00), 9 ביוני (מוצ"ש 21:30), ואחר כך ימשיך המחזמר לעלות בבית שמואל בירושלים במשך 6 שבועות רצופים עד ה-23 ביולי.

המחזמר מספר את סיפורו המרתק של קרליבך, שזכה לכינויים "הרבי המרקד", "הרבי של ההיפים" ו"רוקנרול רבי". הוא ממחיש בעזרת עלילה דרמטית את הקשר המיוחד שהתחיל בשנת 1956, שאולי לא היתה סוד שמור אבל ודאי גם לא היתה ידועה מדי: זו שבין הרב שלמה לזמרת נינה סימון. לכאורה, היו אלה יחסים בלתי אפשריים בין בנו של רב לבתה של אשת כמורה, ששינתה את שמה מיוניס ויימון לנינה סימון כדי שאמה לא תדע כי היא מנגנת במועדונים. בפועל, היה בסיפוריהם של השניים הרבה מן המשותף. “הסיפור של קרליבך הוא סיפור התחדשותה של היהדות לאחר השואה ובתקופת ילדי הפרחים. קרליבך היה הקול של התחדשות זו”, אומר הבמאי דניאל וייס, “ואילו סימון היתה קולו של המאבק לזכויות האזרח, קול התקופה של 'שחור זה יפה'”.  
בהשראת קשריו עם זמרי פולק פופולאריים כגון סימון, בוב דילן, פיט סייגר ואחרים, יצר קרליבך צליל חדש של ניגונים משמחים שהשתרגו בשורשיו היהודיים ובשורשי המוזיקה החסידית. כך יצר ר' שלמה ז''אנר חדש הנקרא היום המוזיקה החסידית. בישראל הוא יזם את ייסוד הפסטיבל החסידי ושיריו זכו למקום הראשון בפסטיבלים הראשון והחמישי ולמקום שני בפסטיבל השלישי. בסך הכל תשעה משירי ר' שלמה הופיעו בעשרת הפסטיבלים הראשונים. קרליבך הלך לעולמו בשנת 1994 והותיר אחריו כ-25 אלבומים שנמכרו במיליוני עותקים בכל רחבי העולם.  




 "Soul Doctor" מלווה בביצוע מרהיב ללהיטיו הנצחיים של הרב שלמה קרליבך ("עושה שלום", "אשא עיניי", "בראשית", "עוד יישמע", "השמיעני", "למען אחיי", "לא תבושי", "אנא השם", "עם ישראל חי"). את המחזה כתב וביים דניאל ס. וויז, ועל מילות השירים החדשים שנוצרו במיוחד עבור המחזה על בסיס ניגוני ר' שלמה חתום דויד שכטר. מנהל מוזיקלי: חיים טוקצ׳ינסקי.

עם עלייתו לראשונה בברודווי באוגוסט 2013 זכה המחזמר לביקורות נלהבות: 
"מלהיב, מרתק, ומצחיק ביותר!" ,(WALL STREET JOURNAL) "פצצת מרץ קינטי!"
((THE NEW YORK TIMES, הקהל שואג מצחוק ושיר במשך כל הלילה (LARRY KING, CNN), "המחזמר היהודי הגדול הראשון בדורנו" ,(BROADWAY WORLD)   
"בידור מדבק אשר גורם לקהל למחוא כפיים עם המוזיקה", ,(THE MIAMI HERALD)
"חגיגה מוזיקלית מלאה בשמחה ונשמה, !(PLAYBILL.COM)

לאורך חייו חתר קרליבך ליצירת הרמוניה בין המסורת ממנה בא לבין העולם החדש שהציע דור "האהבה החופשית" של שנות השישים באמריקה. המוזיקה שיצר, והמסרים שהיא נושאת, מסייעים לנו כיום להגדיר את העידן המתריס ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.

"Soul Doctor" מקפל בתוכו את המאבק בין התפישות המודרניות של היהדות לבין תפיסות מסורתיות שמרניות המתנגדות למודרנה, כל זה בסצנות מרגשות ונוגעות ללב ובביצועים מרהיבים של שני זמרים ענקיים וקאסט חלומי.





המחזמר נפתח בראשית שנות השישים בתמונה מתוך הקונצרט הראשון בוינה, עיר אותה עזב ר' שלמה כנער, ואליה שב לראשונה מאז. משם, במסע אחורה בזמן, חוזר הקהל אל אוסטריה הכבושה בה גדל קרליבך, עד לרצח גבר יהודי שמזמר ברחובות העיר ונורה למוות על ידי חייל נאצי. בעקבות החוויה הטראומטית נשבע קרליבך להלחם בכל מאודו על חופש הביטוי דרך המוזיקה.

משפחת קרליבך נמלטת מאימת הנאצים לעיר ניו יורק, שם לומד שלמה קרליבך בישיבת "תורה ודעת" ובישיבת "לייקווד", ישיבות חרדיות מובילות, ומכוון ללכת בעקבות אביו המשמש כרב. נתיבו משתנה בין השאר כאשר הוא פוגש באגדת הג'אז האמריקנית, נינה סימון אשר מלמדת את קרליבך על מורשת הגוספל והג'אז, ואף חושפת אותו לקווי הדמיון שבין היהדות הנרדפת לבין חווית המיעוט השחור בארה"ב.

בהשראתה פורץ קרליבך את גבולות המסורת האורתודוכסית בה גדל והתחנך. הוא מתחיל לכתוב שירים ולהופיע ברחבי העולם. קרליבך מחבר בין המוזיקה הפופולארית שהקיפה אותו לבין התרבות ההיפית שבחיתוליה, זאת על אף התנגדות משפחתו.

בסוף שנות השישים מקים קרליבך בסן פרנסיסקו את "בית האהבה והתפילה" שהופך למקום עליה לרגל ומביא אליו קהל מעריצים שהולך וגדל. באותה התקופה הופיע לצדם של ענקים כמו בוב דילן, הגרייטפול דד, פיט סיגר ואחרים. את המופע בוינה נועל קרליבך, מעשה סגירת מעגל, בדואט עם נינה סימון לזכרו של אותו זמר יהודי שנורה על ידי הנאצים.

אודות הרב שלמה קרליבך:

שלמה קרליבך היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקני. הרב קרליבך הוא מייסד ז'אנר מוזיקאלי הקרוי על שמו ונחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20. הוא נולד ב-14 בינואר 1925 לרב ד"ר נפתלי (הרטוויג) קרליבך ולפסיה (פאולה) לבית קוהן.

עם התחזקות המפלגה הנאצית עברה המשפחה לעיר באדן באוסטריה, שם כיהן אביו ברבנות. מילדות החל שלמה קרליבך ללמוד גמרא ובגיל 13 נשלח ללמוד בישיבת פוניבז'. בשנת 1939 בעקבות החמרה במצב יהדות גרמניה ואוסטריה החליטה המשפחה לעקור לארצות הברית. שם התמנה אביו לרב קהילה קטנה במנהטן והקים את בית הכנסת "קהילת יעקב".

שלמה קרליבך התחנך בישיבה ונחשב לתלמיד מוכשר. לקראת סוף שנות ה-40' החל להתקרב לחסידות חב"ד ולאדמו"ר הרב יוסף יצחק שניאורסון ובשנת 1949 עבר ללמוד בישיבת ליובאוויטש. האדמו"ר עודד את קרליבך לצאת לקולג' ולעסוק בקירוב ליהדות וכך הפך לשליח חב"ד הראשון. בהמשך עזב את החסידות והחל להפיץ את תורתה בסגנון חדש בליווי גיטרה.

סביבו החלו מתקבצים חסידים ושיריו זכו להצלחה רבה. הופעתו המוקלטת הראשונה בשנת 1963 נערכה במועדון "וילג גייט" בניו יורק והאלבום שעקב "פתחו לי שערי צדק", ביקש לפתוח את הלבבות. שיריו אכן נגעו בליבם ובנפשותיהם של מיליונים ברחבי העולם. נינה סימון, בוב דילן ופיט סיגר התרשמו מהאיש ומשיריו וסייעו בידו להשתלב בפסטיבל העממי בברקלי.

בשנות השישים הקים בסן פרנסיסקו את "בית אהבה ותפילה" במטרה לקרב ליהדות צעירים 'היפים', מחוסרי בית ונשמות אבודות. בעזרת המנגינות המיוחדת שלו עזר בשיקום חייהם. קרליבך הופיע בקהילות יהודיות ברחבי העולם. התלהבותו וריקודיו במהלך הופעותיו הולידו את הכינוי "הרבי המרקד". קרליבך נפטר ב-21 באוקטובר 1994 מהתקף לב ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
לאורך חייו הקליט יותר מאלף ניגונים והותיר אחריו מורשת רוחנית ומוזיקאלית ענפה.

על ההשראה לשיריו ופועלו אמר: "כשהתמניתי לרב הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת היתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שיריי, הם נותנים כוח כמו גלולת ויטמין יהודית".

המחזר בשפה האנגלית עם תרגום מוקרן לעברית.

מכירת כרטיסים בבימות 6226*

מחירים: 255 – 380 ₪.




יום רביעי, 30 במאי 2018

"דידו ואניאס" - יצירת מופת באופרה הישראלית


המלחין האנגלי, הנרי פרסל בהפקה חדשה של צמד הבמאים,בביצוע סולני האופרה הישראלית
הפקה צבעונית ומלאת פנטזיה, מוסיקה ותנועה של סיפור האהבה המיתולוגי בין דידו, מלכת קרתגו לבין אניאס, הנסיך הטרויאני, המתרחשת בממלכת הים
2.6.18-11.6.18
בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') תל - אביב
 
האופרה הישראלית - דידו ואניאס - צילום יח"צ
האופרה הישראלית תעלה בחודש יוני הפקה חדשה של אופרת הבארוק "דידו ואניאס" מאת גדול מלחיני הבארוק האנגליים הנרי פרסל. לראשונה תלווה את האופרה הישראלית  אנסמבל בארוקדה - תזמורת הבארוק הישראלית, המתמחה בביצוע מוסיקה מתקופה זו, ובניצוחו של  איתן שמייסר.
האופרה תועלה בתאריכים 2.6.18-11.6.18  בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') תל – אביב.

האופרה הישראלית - דידו ואניאס -  צילום יח"צ

אנסמבל בארוקדה מתמחה בנגינת מוסיקת בארוק וחבריו מנגנים על כלים אותנטיים שרובם נבנו על ידי חברי ההרכב עצמם: עמית טיפנברון בונה את כלי המיתר (כינורות, ויולות, ויולה דה גמבה, ויולונה, קונטרבס וכלי פריטה) ואיתן הופר את הקשתות. ליבו של האנסמבל הוא קבוצת  באסו-קונטינואו גדולה ומגוונת במיוחד המורכבת מכלי מקלדת, קשת, נשיפה ופריטה, המעניקה מצע עשיר ותומך לכלים הגבוהים ולזמרים, כמו גם גוון מיוחד, צבעוני ושופע להרכב כולו.

מקורות ההשראה לבניית הכלים הם בראש ובראשונה בוני הכלים הגדולים כאמאטי, סטרדיווארי, גווארנרי ושטיינר, שכולם פעלו בתקופת הבארוק, לצד מקורות אחרים כמו ציורים בארוקיים וכתבים העוסקים בכלי הנגינה עצמם.

כל הסולנים בהפקה זו הם ישראליים: ענת צ'רני וטל ברגמן בתפקיד דידו, עודד רייך ויאיר פולישוק בתפקיד אניאס, דניאלה סקורקה וטל גנור בתפקיד בלינדה, גיא מנהיים בתפקיד המכשפה והמלח, ולצידם: שירי הרשקוביץ, מורן אבולוף, טלי קצף, שקד סטרול, ניצן אלון, מאיה בקשטנסקי ויניב ד'אור.
האופרה הישראלית גאה במקבץ הזמרים הללו, אשר רובם החלו את דרכם האמנותית במסגרת מיתר אופרה סטודיו - התוכנית לזמרים צעירים באופרה הישראלית, וכיום הם בקדמת במת העשייה האופראית בארץ.
האופרה מגוללת את סיפור אהבתם העזה של דידו מלכת קרתגו ואניאס, הנסיך הטרויאני שכובש את ליבה ואז עוזב אותה למות בודדה בייאושה. האופרה מציגה אריות ווירטואוזיות לצד אריות שובות לב, שבראשן קינת המוות של דידו "when I am laid" שהפכה ליצירה אהובה המככבת ברפרטואר של רבות מכוכבות האופרה הגדולות.

האופרה הישראלית - צילום יח"צ - דידו ואניאס

את ליברית האופרה כתב נחום טייט בעקבות הספר הרביעי מתוך האניאס מאת המשורר וירגיליוס. ההבדלים בין הטקסט המקורי שכתב וירגיליוס לליברית מחדדים את המימד הטראגי של הסיפור: במקור, אניאס מצווה לעזוב את דידו על ידי האלים, ובעיבוד של טייט המכשפות הן אלה שגורמות לאניאס לעזוב, מתוך שנאתן וקנאתן כלפי דידו. בנוסף, התאבדותה של דידו בסיפור המקורי, מוחלפת בליברית על ידי מוות משברון לב כתוצאה מעזיבתו של אניאס. השינויים הללו הופכים את דמותה של דידו לאנושית ושברירית, ומעמיקים את יכולת ההזדהות אתה. הרומן הטראגי יחד עם המוסיקה העדינה והמרגשת של פרסל, הפכו את האופרה "דידו ואניאס" לאחת מיצירות הבארוק המפוארות והאהובות ביותר.

בהפקה שתועלה באופרה הישראלית מעצימים  צמד הבמאים, הכוריאוגרפים והמעצבים הבלגיים ססיל רוסה וג'וליאן לובק, את המימד המיתי של הסיפור, דרך בימוי צבעוני ומלא פנטזיה. הם מעבירים את הסיפור לממלכת הים, בדימויים תת ימיים מהפנטים של יצורים אנושיים- חייתיים, ועיצוב ויזואלי מטה-פיזי. זו אופרה המשקפת את השפה הבימתית הייחודית של השניים המשלבת תאטרון עם אמנות הקרקס, פנטומימה ומחול. התוצאה היא: הפקה מקורית, שמציתה את הדמיון ומפתיעה בכל רגע.

דידו ואניאס-האופרה הישראלית-  צילום - יחצ

אופן הבימוי מתכתב היטב עם סגנון ההלחנה הייחודי של פרסל.  בדידו ואניאס ממצה פרסל את שאיפתה של אופרת הבארוק "לצייר" בצלילים את הטקסט. בתפישה זו המוסיקה מעבירה את המשמעות הרגשית של המילים על ידי בחירת הסולם, המהירות ושימוש נבון בתבניות מלודיות. כך לדוגמה ה"מליזמות" - הקישוטים הבארוקיים האופייניים - מופיעות במילים בעלות חשיבות עלילתית או רגשית. פרסל היה ידוע בכישרונו המיוחד לכתוב מליזמות יפהפיות, וכאן הוא משתמש בהן במילים כמו "עצב", "ייסורים" ו"רחמים", שמהוות את הגרעין הרגשי של היצירה.

יחד עם המוסיקה המלנכולית והאקספרסיבית של פרסל - האופרה "דידו ואניאס" נשארת בלב זמן רב לאחר סיום הצגתה.   

תאריכים:
שישי 01/06/2018 13:00
שבת 02/06/2018 21:00
ראשון 03/06/2018 20:00
שלישי 05/06/2018 18:00
רביעי 06/06/2018 20:00
חמישי 07/06/2018 20:00
שישי 08/06/2018 13:00
שבת 09/06/2018 21:00
שני 11/06/2018 20:00
מחירי כרטיס: 190- 470 ₪


שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב
להזמנת כרטיסים: 03-6927777, www.israel-opera.co.il
ההצגות מתקיימות בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
שד' שאול המלך 19, תל-אביב  טל' 03-6927777



יום שני, 14 במאי 2018

מיני פסטיבל של תיאטרון הולגאב


"סיפור אהבתו של הסופר צ'ולוט"- קומדיית נונסנס במסע לילי בליווי מוסיקת ראפ ווידיאו
"לא נחמדה לקשר רציני" – הצגת יחיד קומית על סטיגמות ודעות קדומות שקיימות בחברה הישראלית
12.6.18 – 14.6.18 – תיאטרון ענבל, ת"א
 
סיפור אהבתו של הסופר צ'ולוט צילום משה מלכא 

תיאטרון הולגאב בניהולו האמנותי של משה מלכא יקיים לראשונה מיני פסטיבל של שלושה ימים שיכלול מגוון ממבחר המחזאות המקורית של התיאטרון וכל זאת בשפת תיאטרון פיזית וייחודית.
"סיפור אהבתו של הסופר צ'ולוט"
יום ד' 13.6.18 בשעה 20:30 – תיאטרון ענבל
קומדיית נונסנס שנוצרת במוחו הקודח של הסופר הצעיר צ'ולוט, על אסירה קשוחה ושרירית בשם צופית פיקאדו, שיוצאת מהכלא למסע בשוליים של המדינה כדי לחפש את אחותה הצעירה.
שלל דמויות שוליים הזויות בתוך מסע לילי בכבישי ישראל.
השחקנים מחליפים דמויות מוטרפות בקצב מסחרר, בליווי מוזיקת ראפ וסרטוני וידיאו. 
כתיבה ובימוי משה מלכא | שחקנים תהילה ישעיהו-אדגה, צביקה היזיקיאס | מוזיקה אבטה בריהון | תפאורה ותלבושות גילי עזרן | וידיאו אריאל כהן | עיצוב תאורה נהוראי לוידור | עוזר במאי ניר לנדא
לא נחמדה לקשר רציני  צילום משה מלכא

יום ג' 12.6.18 בשעה 20:30 – תיאטרון ענבל
יום ה' 14.6.18 בשעה 20:30 – תיאטרון ענבל
הצגת יחיד קומית:
אשה שמנסה לפתוח פרק ב' בחייה יורדת על עצמה, על הקהילה הישראלית-אתיופית ועל המדינה.
ההצגה מדלגת בין סגנון סטנד אפ לבין עלילה מתפתחת.
השחקנית מדברת בכנות ובהומור על סטיגמות ודעות קדומות שקיימות בחברה הישראלית, לצד כמיהתה האישית לבן זוג.
ההצגה מבוצעת בסגנון תיאטרון פיזי עם קטעי תנועה ליצניים ללא מילים.
כתיבה ובימוי משה מלכא | שחקנית ושותפה יוצרת  תהילה ישעיהו-אדגה | מוזיקה עדי חייט | תפאורה ותלבושות גילי עזרן l עיצוב תאורה נהוראי לוידור | עוזר במאי ניר לנדא

מחירי כרטיס: 50-60 ₪
 
גי וגו צילום משה מלכא 
תיאטרון הולגאב הוקם בשנת 2004 ביוזמתם של בית הקונפדרציה ומשרד התרבות.
שחקני האנסמבל ומנהלו האמנותי , משה מלכא, גיבשו בשנות עבודתם המשותפת שפת תיאטרון פיזית מובהקת וייחודית מאוד, וזו מתבטאת בכל הפקותיהם המשותפות – בין אם מקורן בסיפורים אתיופיים עממיים, בנושאים חברתיים ובשאלות של זהות, ב"שיר השירים" או בקלאסיקות של המחזאות האירופית.

התיאטרון שם לו למטרה לעסוק במיעוט באחר בחריג ובמהגר, במסגרת זאת התיאטרון נותן במה לשחקנים ממוצא אתיופי וכן לכל שחקן אשר רוצה לעבור תהליכי עשיית תיאטרון ניסיוני בשפת תיאטרון פיזית מקורית וייחודית . עבודות התיאטרון הן יצירות מקור שכוללות  תיאטרון פיזי מחול , ליצנות מודרנית ומחזות טקסטואליים  . שפת התיאטרון מתמקדת בשחקן ככלי מרכזי וירטואוזי ורב הבעה , תהליך העבודה בתיאטרון ארוך ומעבדתי , השחקנים והבמאי עובדים בשיתוף פעולה מלא  כדי להגיע אל יצירות מקוריות ואוניברסליות שעוסקות בזהות ושייכות .
התיאטרון נתמך ע"י משרד התרבות והספורט, עיריית ירושלים, קרן ברכה וקרן ביידר .

תיאטרון הולגאב
בית הקונפדרציה
אמיל בוטה 12, ימין משה, י-ם
02-6245206

ענבל המרכז האתני הרב תחומי
רח' יחיאלי 6, תל אביב (מרכז סוזן דלל)
03-5173711





יום חמישי, 10 במאי 2018

אנסמבל הפולקלור הלאומי ההונגרי: זיכרונות מטרנסקרפטיה


 
המחול ההונגרי

שתי הופעות בלבד בישראל: 4/6 בבית האופרה בתל אביב. 6/6 באודיטוריום חיפה
זווית יהודית מיוחדת ומרגשת במופע


אנסמבל הפולקלור ההונגרי הלאומי, מביא לישראל מופע מחול סוחף עם להקת נגנים שינגנו מוסיקה עממית על הבמה, חוויה עשירה וצבעונית. עשרות רקדנים, נגנים וזמרים, ומוסיקת הכינור ההונגרי שחודרת ללב ומקפיצה את הרגליים.

המחול ההונגרי

התוכנית החדשה של אנסמבל הפולקלור הלאומי ההונגרי, זיכרונות מטרנסקרפטיה, מציגה לראשונה בתולדות המחול העממי ההונגרי תוכנית מיוחדת ושונה. ו מביאה את התרבות והמסורת הססגונית והעשירה של התושבים שחיו במזרח קרפתיה וטרנסקרפטיה (זאקרפטיה). תערובת של בני לאומים שונים, הונגרים, אוקראינים, רוסים, יהודים, רומנים, צ'כים, צוענים. המופע מחבר בין התרבויות השונות עם המאפיינים הלאומיים השונים, כשהדגש הוא על השורשים המשותפים והדמיון ההיסטורי.

טרנסקרפטיה הוא מחוז שהועבר בחלוקת שטחים ונמצא מאמצע שנות הארבעים בשטח אוקריאינה. אולם, להונגרים יש זיקה מיוחדת לחלקי ארץ שונים בהן נמצאת אוכלוסייה דוברת הונגרית, אם זה בטרנסקרפטיה ואם זה בטרנסילבניה. המופע מביא את הגעגוע למחוזות הללו ולתרבות שליוותה את תושביה.

גם יהודי טרנסקפטיה, שרבים מהם נספו במחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה,  על אף שעלו לארץ רשמית מאוקראינה, רואים את עצמם כחלק מן הקהילה ההונגרית ובמופע עצמו יש פרק שלם המוקדש ליהדות טרנסקרפטיה.
בפתיחת המופע מוקרנים צילומים מן האזור בהם משולבים מנורה, וגם פסי רכבת, המקושרים מיד לרכבות למחנות ההשמדה. ופרק שלם מוקדש לתרבות היהודית. הסולנית שרה בביצוע מרגש את התפילה "אבינו מלכנו" בעברית עם הטקסט המקורי. התזמורת מנגנת קטעי כלייזמר ושתי זמרות שרות שיר נוסף חלקו בהונגרית וחלקו בעברית בהגייה אשכנזית. ואז רוקדים הרקדנים ריקוד חתונה, פרק מרגש ומפתיע.

אבינו מלכנו מתוך המופע:



הרצון להעביר לדורות הבאים את המסורות השונות בהונגריה, הצורך להכיר את השפה הפולקלורית של בני הונגריה, הונגרים ולאומים שונים הן כר מעניין ליצירת מפגשים תרבותיים חדשים, ובמת התיאטרון היא המקום המתאים לצור את המפגשים הללו. היא מאפשרת לנו לצורת תמונת המראה הזו, שכל כל כך מענג להתבונן בה.

האנסמבל הלאומי לפולקלור נוסד בשנת 1951. ומאז מקפידים מנהליו, הרקדנים והמוסיקאים לשמור על רמה ביצוע גבוה, ומביאים להקל בכל העולם את הפולקלור ההונגרי המשובח על שלל סגנונותיו ומאזורים שונים של המדינה.


מאז ימיה הראשונים ועד היום מציגה הלהקה סגנונות מחול שונים שיסודם בפולקלור העשיר של המדינה, והכוריאוגרפים והרקדנים יוצרים חגיה על הבמה. מופע שהוא שילוב של צבע ותנועה. הרמה הגבוהה, הרפרטואר העשיר והמגוון הפכו את האנסמבל הלאומי ההונגרי, לאחת הלהקות המבוקשות ביותר ברחבי הונגריה ועם הזמנות להופעות על הבמות היוקרתיות בעולם.

האנסמבל הופיע בלמעלה משישים ארצות בארבע יבשות והופיע בפני למעלה מעשרה מיליון צופים במהלך השנים. בבודפסט פועלת הלהקה באולם הבית שלה, המרכז למסורת הונגרית. זו גם מוזמנת להופיע באולמות נוספים בכל רחבי הבירה ובכל רחבי הארץ
תחת ניהולו האמנותי של גאבור מיכאיי, נפתחה הלהקה לסגנון חדשני יותר ועכשווי, המופעים החדשים הציגו מבחר של סגנונות ויצרו פסיפס מרתק של המחול ההונגרי העממי.


זיכרונות מטרנסקרפטיה מציג מבחר ריקודים מצ'רדש לצ'רדש מהיר ועד לריקודים בהשראה רומנית, ריקודי בנות ברוח רוסית, ריקוד קרנבלי רוסי, חגיגת חג מולד, ריקודים צועניים וירטואוזים ועוד. אחד משיאי המופע הוא התפילה היהודית "אבינו מלכינו" המושרת בעברית ומובילה לריקודי חתונה יהודיים וחלק יהודי זה במופע מסתיים באחד השירים היהודיים המוכרים ביותר באזור הקרפטים "קריאת התרנגול".

 
המחול ההונגרי

מדברי מנהל הלהקה גאבור מיכאיי
"להכיר את המסורת עבורי זה כמו למצוא את הדרך שמובילה אל העומקים של גנים נסתרים המלאים בסודות. ודרך המסורת אני לא רק מוצא את היופי ואת החומרים המעשירים את רוחי אלא אני מוצא את עצמי, את מי שהנני.

במשך למעל משני עשורים של ניהול אמנותי אני מנסה למצוא דרכים חדשות, כיונים חדשים ולהעמיק גם במישור הפילוסופי ולחפש כיונים אמנותיים המביאים אותי בעבודתי לדיון על מהות המסורות. לחפש את התשובות לשאלות שמעסיקות אותי, מה עלינו לעשות עם המסורות המוסיקליות והריקודיות שלנו וההשפעה שלנו על התרבות האירופית והתרבות העולמית. כל זה כשי  שאנו היוצרים העוסקים בתחום הזה כבר שנים נוכל למצוא את הדרך שלנו.
התרבות והמסורת הן דבר חי, לעיתים דבר שחי דרך אנשים,
המחול הפולקלורי העכשווי הוא זה הנטוע עמוק במסורת ואני מאין שזה מה שהאנסמבל הלאומי ההונגרי מביא לבמה. מעביר מוסיקה עתיקה, מחול ותרבות לשפה עכשווית. הופך את המופע לחלק מן ההווה. ומבחינתי הופך אותו גם לאישי.
ההשראה שלי ליצרה היא המלחין בלה ברטוק, שהוכיח ביצירתו שהמסורת והעכשוויות משלימות אחת את השנייה. כמוביל האנסמבל אני רואה את עצמי כיורש של כל קודמי המייסד האגדי מיקלוש ראבאי, ועוד.
בעבודתי אני מחבר בין מחול עממי, מסורתי, מוסיקה עממית, מוסיקה  ומחול בני זמננו, ומביא לבמה תיאטרון מחול מודרני המייצג ערכים בינלאומיים".

מדבריו של המנהל האמנותי אישטוון פאל סלונה
"במהלך השנים בהם רקדתי ועבדתי עם האנסמבל הוא הפך לביתי. ולחלק מאד חשוב מחיי. היתה לי הזכות להיות חלק מקהילה שהפכה למשפחתי השנייה.
חלום ילדות הפך למציאות. כשניתנה לי ההזדמנות להופיע על הבמה. בתחילת הדרך ההופעות עם התזמורת הצוענית. האנסמבל והתזמורת העניקו לי את הכיוון,
תמיד למדתי דבר חדש, וההזדמנות שניתנה ללכת בדרכם של דמויות מפתח בתרבות ההונגרית, אנשים בעלי כשרון רב נתנו לי את הכוח והאמונה בדרך.
במהלך השנים עליתי בסולם בדרכי בלהקה ועתה כמנהל אמנותי אני גאה להעמיד לרשותם של חברי הלהקה את הידע והכישרון ואמשיך לעשות זאת כל עוד יהיה בי הכוח.
אני מאמין שזו ספינת הדגל של התרבות הקרפטית והערכים שהיא מייצגת משרתים את הנשמה של האומה ההונגרית."


אנסמבל הפולקלור ההונגרי הלאומי
מעל ל-50 משתתפים, רקדנים, תזמורת וסולנים
מנהל וכוריאוגרף: גאבור מיכאיי Gábor Mihályi
מנהל אמנותי: אישטוון פאל סלונה István Pál Szalonna
סולנים: מרטינה סרנצ'ש, מילאן הטניי Martina Szerencsés, Milán Hetényi
רקדנים סולנים: מוניקה קושינה, באטריס בורביי Mónika Kosina / Beatrix Borbély
מוסיקה: אישטוון פאל סלונה István Pál Szalonna
מנהל מוסיקלי: לאיוש פאל Lajos Pál
כוריאוגרפים: דז'ו פיטוש, אניקו קוצ'יש, ריכרד קוקניי, גאבור מיכאיי Dezső Fitos, Enikő Kocsis, Richárd Kökény, Gábor Mihályi
עיצוב תלבושות: ריטה פוריק Rita Furik
עיצוב במה: סוזאנה מולנאר Zsuzsa Molnár
וידיאו: אנדריאה שאוש Andrea Soós
תאורה: לאסלו גיורי László Győri
עוזרת למנהל: קאלין אוזרה  Calin Orza
מנצח התזמורת: פרנץ ראדיץ' Ferenc Radics

לצפייה בטריילר:



לצפייה בקטע מחול ושירה בביצוע האנסמבל (7 דקות):




הפקה בישראל בימות גלובל בשיתוף יהונתן כרמי /oz-productions   
ובחסות משרד החוץ ההונגרי ושגרירות הונגריה בישראל

 אנסמבל הפולקלור ההונגרי הלאומי

זיכרונות מטרנסקרפטיה
מחווה למזרח הקרפטים
שתי הופעות בלבד בישראל
יום שני 4/6 בשעה 20:00 בית האופרה בתל אביב – לינק לאתר האופרה הישראלית
יום רביעי 6/6 בשעה 20:00 באודיטוריום חיפה – לינק לאתר אתוס 

מחירי כרטיסים 149-249 ₪

לרכישת כרטיסים: קופת האופרה הישראלית 036927777
                          קופת חיפה 04-8662244