יום שני, 26 בפברואר 2018

"מנגנים בסרט"



תזמורת סימפונט רעננה בסדרה  "צלילים חובקי עולם" בתיאטרון חולון. שירי הקלאסיקות הקולנועיות בביצוע זמרי אופרה: גוני כנעני, דניאלה סקורקה ויאיר פולישוק. מנהל אמנותי ומנצח דודי זבה. יום שלישי 13.3 בשעה 20:30 בתיאטרון חולון
 
סימפונט רעננה צילום גדי דגון
תיאטרון חולון  יעלה את המופע השלישי בסדרה "צלילים חובקי עולם" בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה ובניהולו המוסיקלי של דוד זבה. המופע "מנגנים בסרט" יתקיים ב-13.3.2018, יום שלישי בשעה 20:30 בתיאטרון ויוקדש לקלסיקות הקולנועיות בביצוע זמרי אופרה: גוני כנעני, דניאלה סקורקה ויאיר פולישוק. בין השירים במופע ניתן למצוא את "הבלדה לשוטר אזולאי", "אי שם מעבר לקשת" ועוד.

דודי זבה. צלם: יוסי צבקר


"צלילים חובקי עולם" הינה סדרת מוסיקה המשלבת מוסיקת עולם- מיטב המחולות מוואלס ועד לטנגו, להיטים צועניים מהבלקן ומזרח אירופה במקצבים סוחפים, קלסיקות קולנועיות בביצוע זמרי אופרה על רקע קטעי סרטים המוקרנים על מסך, שירי גונדולות ושירי עם-מוסיקה איטלקית קלאסית ועממית במיטבה.
המנהל המוסיקלי של הסדרה, דודי זבה, מנצח הבית של סימפונט רעננה,  הוא מוזיקאי, מנצח, מעבד, מתזמר, מלחין, זמר ופסנתרן ישראלי. בעל תואר מאסטר בקומפוזיציה ותואר אמן בזמרה בהצטיינות יתרה מהאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בת"א. למד ניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים אצל מנדי רודן.
זבה משמש מנהל מוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" - הסטודיו לאמנים צעירים של האופרה הישראלית, מנצח הבית של סימפונט רעננה, מנצח באופרה הישראלית, מרצה בכיר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מנהל מוזיקלי ומנצח של חבורות זמר, משתתף בפסטיבלי מקהלות בעולם ומופיע דרך קבע בקונצרטים והקלטות בארץ ובעולם כמנצח, כפסנתרן וכזמר.

"צלילים חובקי עולם"
13/3/2018 בשעה 20:30 אולם 1
תיאטרון חולון
מחיר כרטיס: 140-50 ₪
טל' לרכישת  כרטיסים: 03-5023001 ובאתר www.hth.co.il
תיאטרון חולון, שד' קוגל 11 בית יד לבנים, חולון.


רעות פרסטר – "סוף עונה"

תערוכה חדשה בגלריה גרנד ART לאמנות עכשווית. פתיחה יום ה' 8.3.18 בשעה 19:00.
התערוכה נמשכת עד 15.5.18. אוצרת: שירלי משולם
 
רעות פרסטר סוף עונה . צילום רעות פרסטר
טביעת-ידה הייחודית של האמנית רעות פרסטר בתערוכתה החדשה "סוף עונה", בגלריה גרנד- ART  לאמנות עכשווית בחיפה, יוצרת, במידה מסוימת, קשר עם מיצביה הקודמים שהוצגו במוזיאון תל אביב ובביתן הלנה רובינשטיין אלא שהמיצב שתוכנן במיוחד לחלל זה, מבליט את הפניית מבטה לנושאים ולחומרים, אשר מצביעים על תהליך, שמוביל להתפתחות חדשה  בעבודתה, בכלל.
המיצב "סוף עונה", מורכב מארבעה אובייקטים פיסוליים ותצלומים. הוא מתחיל מרצפת הגלריה, שרוצפה בחומר חדש- קרטוני אריזה בצבע חום. ארבעה עמודים מונומנטאליים, צומחים מתוך קרטוני האריזה, מתנשאים לגובה של כארבע מטרים ונתמכים ע"י התקרה. מרכיבי הבניין, שמהם בנויים העמודים הותקנו זה על גבי זה באופן מודולארי. הם מכילים קופסאות  ומזוודות אריזה ישנות ומשומשות שבחזיתם טפטים ואביזרי אופנה, אבזמים, כפתורים נוצצים תלויים, מודבקים, עטופים וחנוטים בניילון - צלוטייפ שקוף.
חומרי העבודה המוכרים של פרסטר בשילוב חומרים חדשים: טפטים, חומרי אריזה, קרטונים וצלוטייפ, שמהם יצרה ותכננה את המיצב, מייצרים אווירה של "מקום בשיפוצים" או "חנות בתקופת מעבר בין העונות" שהושארו בה שאריות של חפצי -צריכה של סוף העונה. אם-זאת, המיצב משמר את ייעודו של החלל כגלריה לאמנות ומוצג כמוצר צריכה אמנותי, חומרי ורוחני. לפיכך, מתקבלת תפנית מעניינת בהקשר למשמעויות הקונספטואליות, הפורמליסטיות והאנתרופולוגיות של המיצב בהיותו ממוקם בגלריה שרירה וקיימת בקניון משגשג ועמוס קונים ומוצרי צריכה. לדבריה: "המיצב מזמן שאלות בדבר ייעודו של החלל הספציפי והיכולת לתעתע ולהחליף בין התפקידים השונים של חלל גלריה, חנות, ומוצר צריכה אמנותי. העמודים התרוקנו מהמשמעות ההיסטורית המקורית של היותם קופסאות אריזה לאביזרי אופנה, מופקעים מסביבתם המקורית, מתנוססים בנבדלותם כמונומנטים אמנותיים מושגיים". בולט במיוחד עיסוקה של פרסטר בשאריות של חומרים, ופחות בעיסוק במוצרים מוגמרים בעלי מראה מפתה, כפי שנעשה בעבודות קודמות. 
המיצב מתפקד כמרחב מונומנטאלי ש"מייצג", "זוכר"  ו"מקפיא", כביכול, את הפעולות שנעשות בקניון  בו קונים, אורזים, הולכים. חפצי הצריכה שהיא מציעה למכירה, מופיעים בהדמיה בתצלומים או חנוטים בעמודים וכלואים בקופסאות האכסון כך שלא ניתן לפתוח אותם, להציץ לתוכם או לרכשם. לצד הצורך התמידי ברכישת מוצרים חדשים והחלפתם בקודמיהם, בולט תפקידה של האמנית כמשפיעה כמעצבת ומנכיחה נראות ומשמעות ביחסי הגומלין שבין עבודת-האמנות והסביבה הצרכנית שבתוכה היא פועלת.
רעות פרסטר | Reut Ferster   נולדה בתל אביב, 1968 | בוגרת בית הספר לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל | מנהלת מחלקת החינוך במוזיאון פתח תקוה לאמנות | הציגה במוזיאון תל אביב ובביתן הלנה רובינשטיין . הציגה מבחר תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות | זוכת מלגת הצטיינות, בית הספר לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל (1994-1993) + מלגת מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (1995-1994) + פרס האמן הצעיר, משרד המדע, התרבות והספורט (2000) + פרס עידוד היצירה, משרד החינוך, התרבות והספורט (2005) מלגת תמיכה קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל אביב (2015).

שעות פעילות: א-ה 12:00 – 20:00, ו' 10:30-13:00
גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית
עופר גרנד קניון, קומה 3
דרך שמחה גולן 54, חיפה
טל. 04-8121111
050-5912953




המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס


 
התערוכה כמו דג במים. מזהמים נמאסתם. קרדיט דודי שמאי


תערוכות אביב 2018

"כמו דג במים" ((Like a fish in the water

על דגים, אנשים ומה שביניהם (About fish, people and everything in between in Dudi Shamay's work)


תערוכה של המאייר והקריקטוריסט דודי שמאי ((Dudy Shamay המציגה את "סדרת הדגים" ואת עבודותיו לאורך השנים (אוצר: ערן ליטוין Eran Litvin)

"קריקטורה במדים" (Cartooniforms)

התחרות הדו-שנתית לקריקטורה הומוריסטית ע"ש פרידל שטרן.
התחרות השנה בסימן "קריקטורה במדים" שבה  יוצגו עשרות קריקטורות בנושא הצבא -שצוירו בידי משתתפי התחרות לצד יצירותיה של פרידל שטרן (אוצרת: מורן פרל קונסטנטין (Moran Perel Konstantin)


"קווים לדמותנו"

 תערוכת ה-70 לעצמאות ישראל Celebrating Independence 70 between the lines (אוצר: ניסים חזקיהו)

תאריכים: 28.3.18 – 01.09.18

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון יפתח בחודש מרץ הקרוב שלוש תערוכות חדשות: "כמו דג במים"- על דגים, אנשים ומה שביניהם ביצירתו של דודי שמאי שאותה אוצר ערן ליטוין, "קווים לדמותנו", תערוכת ה-70 לעצמאות ישראל שאוצר ניסים חזקיהו ו"קריקטורה במדים", התחרות הדו-שנתית לקריקטורה הומוריסטית ע"ש פרידל שטרן שאוצרת מורן פרל קונסטנטין.

התערוכות תוצגנה החל מה 28.03.18 ועד 01.09.18


"כמו דג במים" (Like a fish in the water)

על דגים, אנשים ומה שביניהם (About fish, people and everything in between in Dudi Shamai's work)
 
התערוכה כמו דג במים. דגיגון במזרח התיכון. קרדיט דודי שמאי

תערוכה של המאייר והקריקטוריסט דודי שמאי ((Dudy Shamay המציגה את "סדרת הדגים" ואת עבודותיו לאורך השנים

"לפני כחמש שנים, פרץ לחיי במפתיע 'ים של דגים' והייתה זו הפעם הראשונה שבה יצרתי ממש "מהבטן" ולא כתוצאה מפרויקט מוזמן. לדגים ש'נולדו' לי יש הרבה מה לומר מהבחינות החברתית, הפוליטית והכלכלית. הם עושים זאת עם קריצה, בטכניקות שונות ומעבירים את המסר שביקשתי להעביר באופן חד ורגשי" (דודי שמאי).

התערוכה "כמו דג במים", של הקריקטוריסט והמאייר דודי שמאי תציג את מגוון עבודתו לאורך 25 שנות יצירה מקריקטורה עיתונאית, דרך איור ספרי ילדים ועד לציורים ולעבודות מדיה-מעורבת- כל אלה מטשטשים את הפער הקיים בין קריקטורה, איור וציור ומרחיבים את גבולות האמנות .

במרכז התערוכה יוצגו עבודות מתוך "סדרת הדגים" עליה הוא שוקד במהלך שש השנים האחרונות.

אוצר : ערן ליטוין


התערוכה כמו דג במים. צבר במדבר. קרדיט דודי שמאי

שמאי עושה שימוש בדמות הדג כדי להציב מראה מול פנינו, בני האדם. הדגים אינם שותקים, הם מלאי ביקורת. הוורסטיליות של הדג מאפשרת התייחסות סאטירית. בולטות העבודות שיוצאות מתחום הקריקטורה ופונות לעולם הפנטזיה והדמיון. הדגים מאבדים את המחויבות לתכונותיהם הפיזיות והופכים לעלים, לבעלי חיים שונים ואפילו לאצטדיון כדורגל ולחברי כנסת ומדינת ישראל עצמה.

שמאי הוא בין המאיירים היחידים בארץ שגם היום אינו יוצר באמצעות המחשב אלא ממשיך לעבוד באופן ידני, בעזרת עפרונות, צבעים ומכחולים. בסדרת הדגים הוא החל לשלב חומרים נוספים, כגון גזרי נייר, חתיכות עץ, צדפים, אורז ו"רדי מייד". חומרים אלו מעשירים את העבודות ומוסיפים להן רבדים ועניין.

לפני כעשרים וחמש שנים החלו איוריו של דודי שמאי להתפרסם בעיתונות הארצית. נכון להיום כ-1,500 פורטרטים פוליטיים וקריקטורות העוסקות בענייני השעה, כולם בעלי מסרים מדיניים וחברתיים, התפרסמו בעיתונים כמו "חדשות", "מעריב", "העולם הזה" ועוד.

בשונה מהקריקטורה המסורתית, שמאי אינו מעוות את פניה או משנה את מידות גופה של הדמות אותה הוא מצייר, אלא שומר על קו ריאליסטי. ההומור הייחודי לו בא לידי ביטוי במסר המאויר, ברעיון המדגיש את האבסורד ולא במראה גרוטסקי.

עם הולדת ילדיו גילה את הקסם שבאיור ספרי ילדים. הוא אייר עשרות ספרי ילדים פרי עטם של סופרים ומשוררים בולטים. שמאי פרסם מספר ספרים אותם אייר וכתב, ביניהם ספרי "ידיים מציירות", המנחות באופן נהיר כיצד לצייר דמויות בעזרת כפות הידיים.

בין עיסוקיו הרבים הוא מרצה ומלמד איור וקריקטורה, היה המעצב הראשי של העדלאידע בחולון עיר מגוריו, והציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות.


"קריקטורה במדים" ((Cartooniforms

 
תערוכה- קריקטורה במדים קרדיט לדימוים פרידל שטרן
התחרות הדו-שנתית לקריקטורה הומוריסטית ע"ש פרידל שטרן.
התחרות השנה בסימן "קריקטורה במדים" שבה  יוצגו עשרות קריקטורות בנושא הצבא -שצוירו בידי משתתפי התחרות לצד יצירותיה של פרידל שטרן

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, עורך מדי שנתיים  בשיתוף אק"י, אגודת הקריקטוריסטים הישראלית, את התחרות הדו-שנתית לקריקטורה הומוריסטית ע"ש פרידל שטרן- תחרות לקריקטורות לא פוליטיות המשקפות את הווי הארץ מדי שנתיים.

"לא רק חיוך רחב אלא גם לב רחב היו לגברת הראשונה של הקריקטורה הישראלית. בצוואתה הותירה לנו את עבודותיה האלמותיות, למשמורת, והעניקה לנו את תחרות הקריקטורות נושאת הפרסים על שמה" (נמרוד רשף יו"ר אק"י).

התחרות השנה נושאת את הכותרת "קריקטורה במדים" שבה נקראו יוצרים, מקצוענים וחובבים כאחד, להירתם אל הדף והעיפרון וליצור קריקטורות ברוחה של פרידל שטרן.
בתערוכה יוצגו עשרות קריקטורות בנושא הצבא -שצוירו בידי משתתפי התחרות לצד יצירותיה של פרידל שטרן.

אוצרת התערוכה: מורן פרל קונסטנטין

דמות החייל השתנתה במהלך השנים, אך למרות השינויים בחלוף השנים, צה"ל נשאר   צה"ל.

דמות החייל הישראלי דרך עיניה של פרידל- משעשעת. כאישה המתבוננת על הצבא, היא ידעה לאתר את נקודות התורפה בעולם הגברי ההגמוני של צבא ההגנה לישראל ולהצביע עליהן. מבחינות רבות צה"ל הנו צבא ככל צבאות העולם אך כיאה לצבא ישראלי הוא ניחן באופי הייחודי לו. קריקטורות כדוגמת איש הפריסקופ: "ישנם סוגים שונים של מקצועות על הצוללת. כאן ציירתי את איש הפריסקופ מנסה את מומחיותו בנושא לאו דווקא צבאי" (פרידל שטרן), או נשות החיילים שחוות את חווית השירות של בני זוגן בצורה שונה.

 גם כיום, קריקטורות אלו יכלו להתפרסם כקריקטורות עדכניות, משעשעות ונושכות.



"קווים לדמותנו"- 70 שנה למדינת ישראל Celebrating Independence 70 between the lines

התערוכה מציגה את התייחסות אמני הקריקטורה ליום העצמאות הישראלי, כמו גם למוטיבים המאפיינים אותו לאורך השנים, מאז הקמת המדינה ועד לימינו אלה. מימי התום והשמחה בשנות החמישים ועד תרבות המנגל של היום, שהתקבעה כחלק בלתי נפרד מהחגיגה.

אוצר התערוכה: נסים חזקיהו.

בין האמנים הוותיקים המוצגים בתערוכה: שמוליק כץ, דוש, זאב, יוסף בס, דני קרמן ועוד.

לצד עבודות הוותיקים, יוצגו גם עבודותיהם של קריקטוריסטים עכשוויים שנוקטים זווית אקטואלית בהתייחסותם לנושא.

בתערוכה קריקטורות הקשורות למעמד ההיסטורי בבית העם, בשדרות רוטשילד בתל אביב, עת הקריא בן-גוריון את מגילת העצמאות והכריז חגיגית על הקמת מדינת ישראל.

למרות שמטבע הדברים, קריקטוריסטים פוליטיים נועדו להגיב על אירועים מעוררי מחלוקת ופולמוס, ולשרבט קווי ביקורת והוקעה כנגד מציאות מעוותת ומרגיזה, כאן לפתע פתאום נולד אירוע היסטורי מכונן, חגיגי ומאחד, המאתגר בייחודיות את אופייה המתבקש של הקריקטורה״ והיא למעשה משקפת את - הקריקטורה החגיגית הממלכתית.

בימי העצמאות הראשונים של המדינה היו המוטיבים המאחדים: הצניעות, הסולידריות והנאיביות. הימים החלוציים דאז של טרום הציניות המרושעת, הסרקזם השופע והפלגנות היוו רקע רגוע מידי לאמני הקריקטורה בארץ, שניסו לאפיין בקווים בודדים את הגנום של הישראליות.

כמו כן, מעצם היותו של ״יום העצמאות״ אירוע נדיר של שיתוף והסכמה לאומית, נוטרל מראש העוקץ הביקורתי המצוי בבסיסה של הקריקטורה. כך יצא שהקריקטורות שהופיעו בעיתונות ערב ימי העצמאות, היוו יותר אילוסטרציות חביבות ומפרגנות מאשר איורים בעלי אמירות נוקבות. יעידו על כך הקריקטורות מאירות הפנים ושופעות הפטריוטיות של שמוליק כץ, פרידל, יוסף בס, זאב, יוסי שטרן ושפע של איורים מפרגנים  בכיכובו של ״שרוליק״ המתולתל, דמותו של הישראלי החדש פרי מכחולו של דוש (קריאל גרדוש), שהפך עד מהרה לאייקון הבלתי מעורער של הישראליות.

לצד השרוליקים למיניהם, החלו להתגבש המרכיבים המסורתיים של ימי העצמאות בהם פטישי הפלסטיק, שרשראות הדגלים, במות הבידור ובהמשך המנגל המיתולוגי.

רק בסוף שנות השבעים, לאחר טראומת מלחמת יום הכיפורים, החלו להתגנב אל הקריקטורות גם הציניות והביקורתיות הפוסט נאיבית על מה שמתחולל במדינה שזה קמה מקרוב.


המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
רחוב חיים ויצמן 61, חולון.

תאריך פתיחה 28.03.18
תאריך נעילה 01.09.18

שעות פתיחה
יום א סגור
יום ב 10.00 עד 13.00
יום ג 17.00 עד 20.00
יום ד 10.00 עד 13.00
יום ה 17.00 עד 20.00
יום ו סגור
יום שבת 10.00 עד 15.00
מחיר כניסה למוזיאון 15 שח, חייל /סטודנט 10 שח בהצגת תעודה, אזרח ותיק 7 שח בהצגת תעודה, ילד עד גיל 5 חינם
מחיר לתושבי חולון 10 שח בהצגת תעודה
כרטיסים ניתן לרכוש בקופות המוזיאון. טלפון 03-6521849



יום שני, 12 בפברואר 2018

מופע לכבוד נחמה ליפשיץ ז"ל

מופע לכבוד נחמה ליפשיץ ז"ל מטעם הסדנה לשיר היידי האמנותי שנתמכת ע"י הרשות הלאומית לתרבות היידיש אורח מיוחד: זלמן מלוטק- המנהל האמנותי של התיאטרון הלאומי פאלקסבינע, תיאטרון היידיש הוותיק בעולם הממוקם בניו-יורק

יום ג' 20.2.18 בשעה  19:30  – צוותא ת"א
 
נחמה ליפשיץ ז"ל
הסדנה לשיר היידי האמנותי שנתמכת ע"י הרשות הלאומית לתרבות היידיש תקיים מופע  לכבודה של נחמה ליפשיץ ז"ל שהלכה לעולמה ב-21.4.17 והייתה מקימת הסדנה שהינה אחת מ-15 הסדנאות ומועדוני התרבות ליידיש בהם תומכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש
במטרה לשמר את אוצרות תרבות זו בת 1000 שנה.

אורחים: זלמן מלוטק – המנהל האמנותי של תיאטרון פאלקסבינע
           רעות בן זאב – זמרת מצו-סופרן
נגני הסדנה: יעקב יכנין – קלרינט
                  פוול לוין – כינור
                  סטס באולין – קונטרבאס
                  רגינה דריקר – פסנתר ובימוי

זלמן מלוטק , בוגר ג'וליארד שלמד אצל ליאונרד ברנשטיין, הביא את מוסיקת הכלייזמרים ביידיש לברודווי. הוא היה מועמד לשני פרסי טוני על הניהול המוסיקלי של המיוזיקל Those were the days. במהלך הקריירה שלו הוא ליווה מוסיקלית בין השאר את תיאודור ביקל, מנדי פטנקין ועוד הרבה אחרים.
התיאטרון הלאומי פלאקסבינע נוסד בשנת 1915 והינו השריד היחיד של תיאטרון ביידיש מ-15 קבוצות תיאטרון שהיו קיימות בתחילת המאה ה-20. לאור חשיבותו לשמירת המורשת היידית לדורות הבאים ועבור יהדות הגולה הוא הוכר כתיאטרון לאומי. כל עונה הוא מעלה כ-120 הפקות ומגיע ל-100,000 צופים. התיאטרון מציג מיוזיקלס, קונצרטים, הרצאות וסדנאות ומקיים פעילות קהילתית באנגלית וביידיש והכל כדי לשמר ולחנך את הדור הצעיר למורשת היהודית.

נחמה ליפשיץ,  ילידת ליטא, הייתה סמל ל"יהדות הדממה" בתקופת המשטר הסובייטי בברית המועצות והייתה בעצמה מסורבת עלייה. במלחמת העולם השנייה ברחה עם הוריה ואחותה מזרחה לאוזבקיסטן, שם שימש אביה רופא ביישוב כפרי קטן.
ב-1946, אחרי המלחמה, שבה לליטא הסובייטית, למדה בקונסרבטוריון בבירה וילנה וב-1957 החלה להופיע כסולנית של פילהרמונית וילנה. במקביל היא גם החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית, ערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות והפכה להיות לסמל ולפה ליהדות הדממה ולכיסופי היהודים לעלייה לישראל. בחודש מרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל וזכתה לקבלת פנים נרגשת. את הופעת הבכורה שלה בארץ עשתה בהיכל התרבות בתל אביב במעמד ראשת הממשלה דאז גולדה מאיר.
 בהופעותיה הראשונות שרה שירים ביידיש ובעברית, כמו "ירושלים של זהב", " ו"עם ישראל חי" של המשורר יוסף קרלר שהפך לסמל המסחרי שלה.  הופעותיה הוקלטו והתפרסמו בקהילות היהודיות והיא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית.
בשנת תשל"ח-1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש . כ"כ זכתה בתואר יקירת העיר ת"א.

מחיר כרטיס: 50 ₪
צוותא ת"א
03-6950156