יום רביעי, 24 בינואר 2018

העיתון - THE POST


דוקו-דרמה חשוב שמספר סיפור מורכב ומרתק של עשייה עיתונאית שמנצחת את הממשל על עקרונות חופש הביטוי והזכות לשוויון בפני החוק. הבמאי סטיבן ספילברג עדיין במלוא כשרונו. מריל סטריפ במשחק מעולה.

זוהי דרמה מותחת המבוססת על אירועים אמיתיים שהתרחשו כאשר ה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס" החליטו לשתף פעולה על רקע החשיפה השערורייתית של מחקר סודי ביותר שיוצג בהמשך לעולם תחת הכותרת "מסמכי הפנטגון". היה זה סוד שערורייתי שהוסתר מפני הציבור האמריקאי במשך ארבע קדנציות של נשיאים שונים, שנחשף על ידי עיתונאי רב תושייה ובעלת עיתון הוושינגטון פוסט , ומציב את התקשורת כנגד הממשל בקרב ישיר על עתיד הדמוקרטיה.


בסרט, נאלצים אנשים לקבל החלטות שעלולות לא רק לסכן את פרנסתם, את שמם הטוב, את מעמדם, אלא אפילו את החופש שלהם. וכל זאת רק כדי לעשות את מה שנראה להם נכון והכרחי בכדי להגן על החוקה ועל החופש האמריקאי. על כף המאזניים עמדו חייהם של מיליונים, בהם אלפי חיילים בצבא ארה"ב, שנלחמו במלחמה שהממשל לא האמין שאפשר לנצח בה.

הבמאי ספילברג, עדיין במלוא כוחו...

הסרט הוא גם על אישה בתקופה שאישה לא זכתה להערכה ומעמדה לא נחשב בעיני הגברים ששלטו כמעט בכל תחום. במהלך ימים ארוכים של משבר, מתלבטת המו"ל פורצת הדרך אך חסרת הניסיון של ה"פוסט", קת'רין גראהם, בין הצורך להגן על מורשתה לבין מצפונה, ולבסוף אוזרת אומץ להנהיג. "יש אנשים שאוהבים תחרויות וריבים. הלוואי שהייתי כזו; אני לא. אבל ברגע שמתחילים לצעוד בנתיב כלשהו, אני מאמינה שחייבים להמשיך קדימה. אסור לוותר."-  קתרין גרהאם, מו"ל, "וושינגטון פוסט"

העורך בן ברדלי נאלץ ללחוץ על אנשי הצוות שלו לחרוג ממנהגם, בידיעה שהם עלולים להיות מואשמים בבגידה פשוט מפני שביצעו את תפקידם. בעודם עושים זאת, עובדי "הפוסט", שנחשב אז לעיתון בעל חשיבות משנית, יוצאים לקרב על משהו גדול מהם בהרבה – קרב למען עמיתיהם ולמען החוקה – קרב שמדגיש את חובתה של העיתונות החופשית לדרוש דין וחשבון ממנהיגים במדינה דמוקרטית, גם אם הדבר דורש מהם לאתגר את אמונותיהם הבסיסיות ביותר. 



  
סרט חשוב ומעורר השראה.  ובפסיקת בית המשפט העליון נאמר בין השאר: "בתיקון הראשון העניקו האבות המייסדים את ההגנה הדרושה לחופש העיתונות כדי שתוכל למלא את תפקידה החיוני בדמוקרטיה שלנו. העיתונות נועדה לשרת את הנשלטים ולא את השולטים. יכולתה של הממשלה לצנזר את העיתונות נלקחה ממנה, כדי שהעיתונות תהיה חופשית לצנזר את הממשל לנצח. העיתונות קיבלה הגנה כדי שתוכל לחשוף את סודות הממשל וליידע את האזרחים. רק עיתונות חופשית ובלתי מוגבלת יכולה לחשוף שחיתות ממשלתית באופן יעיל. אחת המחויבויות העיקריות של העיתונות החופשית היא החובה למנוע מגוף ממשלתי כלשהו להונות את העם ולשלוח אותו למדינות רחוקות כדי למות ממחלות זרות ומירי קליעים זרים. לעניות דעתי, ה"ניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט" ועיתונים אחרים לא רק שאינם ראויים לגינוי על דיווחיהם האמיצים; יש להריע להם על כך שהם משרתים את המטרה שהאבות המייסדים ייעדו להם באופן כה ברור. בכך שחשפו את המהלכים הממשלתיים שהובילו למלחמת וייטנאם, עיתונים אלו פעלו באצילות ועשו בדיוק את מה שהאבות המייסדים קיוו וייחלו שיעשו."
  

ארה"ב, 2017.

130 דקות. דובר אנגלית, מתורגם לעברית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה