יום שלישי, 6 בפברואר 2018

ציד המכשפות - התיאטרון הקאמרי

מרים זוהר ציד המכשפות צילום ז'ראר אלון


צוות שחקנים מעולה בהצגה קלאסית שנכתבה בידי ארתור מילר, ב- 1953 , בתקופת המקרתיזם, שמבוססת על משפטי "מכשפות" שנערכו בכפר סיילם, בשנת  1692 באמריקה.

אהבתה הנכזבת של נערה בת 17, אביגייל ויליאמס, לחוואי ג'ון פרוקטור, מביאה אותה לנקמה ולהדחת בנות הכפר להתקוממות על ידי ניסיון לחסל את אשתו של החוואי, באמצעים מאגיים. כשמגלים אנשי הקהילה שבנותיהם נוטלות חלק במשחקי כשפים תמימים, הם בטוחים שהשטן מצוי ביניהם ויוצאים למלחמה נגדו. זה ממשיך בכך ששכנים מלשינים זה על זה בקיום יחסים עם השטן. אנשים מובאים למשפט, יושבים בכלא ואף מוצאים להורג.
עירית קפלן דן שפירא  ציד המכשפות צילום ז'ראר אלון



המחזה נכתב בארה"ב בזמן חקירות לגלוי פעילים קומוניסטים ורדיפתם כשגם המחזאי עצמו הוזמן לשימוע בפני ועדת החקירה לפעולות אנטי אמריקאיות. נראה שמה שעוד גרם למילר להזדהות עם העלילה, היה גם מצבו האישי. אחרי למעלה מעשור של נישואין פגש את מרלין מונרו, ואחרי רומן של חמש שנים, התגרש ונישא לה.  ועל כל זה הוא מעיד בדבריו: "ביקרתי בסיילם ביום עכור של 1952 וקראתי את הפרוטוקולים של המשפטים שנערכו שם ב- 1692 כפי שנרשמו בקצרנות פרימיטיבית. פרק אחד שעסק באליזבת ובאביגייל משך את לבי במיוחד. אליזבת פרוקטור הייתה המעסיקה של אביגייל היתומה והן חיו יחד באותו בית קטן, עד שאליזבת פיטרה אותה. הובן מתוך פרטי המעשה שג'ון פרוקטור שכב עם אביגייל ולכן היה צורך לפטר אותה כדי לפייס את אליזבת - היה דם רע בין שתי הנשים. היה לי ברור שאני לא ניגש לסיפור הזה רק מתוך מניעים חברתיים או הקשרים פוליטיים.  הנישואים שלי, שהיו אז בני 12 שנה, הלכו והידרדרו. ידעתי היטב, לצערי, מי אשם בדבר. קלטתי שעליתי על משהו שאני יכול להתחבר אליו באופן אישי, והמחזה החל לקרום עור וגידים סביב אישיותו של הגבר הזה..."

אביגיל הריי ציד המכשפות  צילום ז'ראר אלון

מה שקרה בשנת 1692 בסיילם, מסצ'וסטס, למד מילר מהפרוטוקולים של משפטי המכשפות. אבל מכאן ועד להזדעזעות שמשווה בין זה לבין ימינו, המרחק גדול מאד. לא שאין חוסר צדק שלפעמים מחריד ומצמרר בחברות מסוימות ולפעמים אף במערכת המשפט.  אבל איני מוצאת שום טעם בניסיון למצוא בכח את ההקבלה, כפי שמתבטא בדברי הסרקזם של גלעד קמחי וגור קורן, שתרגמו את הגרסה הנוכחית: "מה לנו ולקשרי דת וחוק? קונפליקט בין דת לאמונה? קשרי הון ושלטון? כור היתוך של אנשים שמוכנים להרוג אחד את השני כי הם מרגישים שהחיים של הזולת באים על חשבונם"... גם השימושים במונחים מימינו כמו "עובדת זרה" ואבזרים שיעשו אסוציאציה מימינו כמו החמגשיות , נראים לי ניסיון גס לקשור דברים שאינם קשורים. לדעתי זה עובד הפוך. לו ההצגה הייתה נאמנה למקור, יתכן שההקבלה למקרים שקורים בימינו, הייתה עובדת הרבה יותר. ביקורת ממוקדת עובדתית, כמו שקרה ב"שיינדלה" וכיום בהצגה "עושה כרצונו" בהבימה, משכנעת הרבה יותר לדעתי.

דויד בילנקה דן שפירא ציד המכשפות צילום ז'ראר אלון

"ציד המכשפות"בקאמרי היא הצגה דרמתית ואנרגטית עם צוות שחקנים מצוין.


היוצרים
מחזאי: ארתור מילר
תרגום גור קורן, גלעד קמחי
בימוי גלעד קמחי
תפאורה ערן עצמון
תלבושות אורנה סמורגונסקי
מוזיקה אמיר לקנר
תאורה אבי יונה בואנו (במבי(
משתתפים לפי סדר הופעתם
אביגייל וויליאמס- אביגיל הררי
מרסי לואיס- ג'וי ריגר
מרי וורן- נטע גרטי
בטי פאריס- אלונה סער
טיטובה אנסטסיה- פיין סמואל
פאריס- רמי ברוך
ג'יילס קורי- יצחק חזקיה
אן פאטנם / רות פאטנם אנדריאה שוורץ
תומאס פאטנם- אורי רביץ
ג'ון פרוקטור- דן שפירא
רבקה נרס- מרים זוהר
ג'ון הייל- איתי טיראן / קובי פרג'
אליזבת פרוקטור- עירית קפלן
יחזקאל צ'יבר- דיויד בילנקה
דאנפורת- אלי גורנשטיין
האתורן יוסי קאנץ

עוד פרטים באתר הקאמרי: http://www.cameri.co.il/perfs/1660


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה