מאת: דבורה נמיר
בפרזנטציה שערך תיאטרון בית ליסין קיבלנו טעימה מהמחזמר, סיפור הפרברים, שהיוצרים שלה רבים וכנראה גם נצחיים. אלה הם המחזאי, ארתור לורנץ, ומחבר הפזמונים, סטיבן סונדהיים, שאזכורם מובן. אבל יש שניים שלא ישכחו אותם לעולם. הם הכוריאוגרף, ג'רום רובינס והמנצח, הפסנתרן, הקריקטוריסט הנחשב בקרב חבריו, ובעיקר מלחין מחונן, לאונרד בורנשטיין. לא רבים יודעים עד כמה רצה ברנשטיין להיחשב כמלחין "רציני", ביצירתו, "קדיש", שאותה ממעטים כיום להשמיע באולמות הקונצרטים. אך לתשואות נצחיות זכה דווקא בהלחנת המיוזיקל, "סיפור הפרברים", סיפור אקטואלי לתמיד, שזור במלודיות מהממות מלוות בהרמוניות ג'אזיות, ממש נס לאוזניים שכך זוכות לשמוע אותן שוב.
מעט מהטוב המצפה לנו קיבלנו בדוגמיות של המחזמר שיוצג בבית ליסין
ממש עוד מעט, בתרגום של אלי ביז'אווי ובבימוי של אלדד בוהר גרויסמן.
מהממת נראתה סצנת מלחמת הכנופיות, שהובלטו שם יכולת קולית וריקודית של השחקנים-הרקדנים-זמרים
שלנו, בכוריאוגרפיה של מיכל שי. וכך גם סצנת האהבה המפורסמת של מריה וטוני,
נאהבים משתי כנופיות הנלחמות זו בזו עד זוב דם ממשי. כבר אפשר היה לזכות במחמאות
את דוד הררי, רקדן סוחף, מגי
אזרזר שיש בה הכול, את רביב כנר עם הטנור שלו, ועוד רבים ומעולים
שיוזכרו בעתיד הקרוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה