יום שלישי, 8 במאי 2018

חמסה חמסה חמסה



תערוכת הקיץ החדשה של המוזיאון לאמנות האסלאם:
ענת גולן. שופוני. 2017. צילום שי בן אפריים

555 חמסות בדיוק יוצגו בתערוכה רחבת ההיקף העוסקת במוטיב המוסלמי שהפך למרכיב בלתי נפרד מהזהות הישראלית בימינו: כ- 50 אמנים ומעצבים ישראלים מתחומים שונים מציגים גרסה חדשה ועכשווית משלהם לחמסה
אוצרים: ד"ר שירת מרים שמיר ועידו נוי. 24/5/18 – 24/11/18

החמסה, אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים ביותר בתרבות העממית, הפכה ברבות השנים מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי הן בקרב התרבות המוסלמית והן בקרב זו היהודית לחפץ אייקוני המייצג תרבות ואמנות עממית. בתהליך של אבולוציה תרבותית הפך ייצור החמסה למסחרי והיא חדרה לתחומי חיים רבים: לפרסומות וכרזות רחוב, לבתי עסק ולמוסדות ציבור, כמחזיק מפתחות וכתליון למכוניות. שכבות רבות באוכלוסייה עושות כיום שימוש בחמסה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית של ישראל 2018.
המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים יפתח בחודש מאי הקרוב תערוכה רחבת היקף – "חמסה חמסה חמסה" שתתפרש על פני המוזיאון כולו ואף מחוצה לו ותעסוק כולה בחמסה. במסגרת התערוכה יוצגו בדיוק 555 חמסות שונות, כמות שהיא מספר טיפולוגי וגם שוברת שיא בהצגת פריטים בנושא זה בתערוכה בישראל!  

עדן הרמן רוזנבלום. חמסה שד חידק, חמסה שד ילד, חמסה שד טכנו 2017

התערוכה נחלקת לשלושה חלקים המייצגים כל אחד מהם התגלמויות שונות של החמסה:

בחלק הראשון יוצג פרויקט נרחב שנעשה במיוחד לתערוכה ביוזמת המוזיאון. כ 50 אמנים ומעצבים מתחומים שונים בהם: ציור ופיסול, ניו מדיה, תקשורת חזותית עיצוב תעשייתי, עיצוב מוצר, צורפות ויודאיקה, יציגו גרסה חדשה ועדכנית משלהם לחמסה. כך למשל: אבי בירן יציג חמסה שהיא כפפת סיליקון שאינה מוליכה חום יחד עם דגמים מיניאטוריים של כמה מ"תפוחי האדמה הלוהטים" של המרחב המקומי: הכותל המערבי, כנסיית הקבר וכיפת הסלע. סמאח שחאדה תציג רישום השואב השראה מיצירת המופת של לאונרדו דה וינצי' "האדם הויטרובי" אך בשינויים מרחיקי לכת: מדובר באישה עירומה שגופה העירום מכוסה כולו ביריעת בד, ספק הגנה ספק הדחקה והדרה. עזרי טרזי יציג כלי קיבול למים בצורת כף ידו שיצר בהדפסה תלת ממדית בהשראת ביטוי "יצק מים על ידו". אריק וייס במחווה מתגרה של אצבע משולשת יצר חמסת מתכת אדירת ממדים בגובה מטר וחצי מצופה זהב התוקעת אצבע "בלבן של העין" – עינו של הצופה. עדן הרמן רוזנבלום יצרה חלקי ידיים שפורקו וחוברו מחדש ובמרכזם מוטיבים בנאליים מחיי היום יום : מוצץ, פקק לחור ניקוז לכיור דרכם היא שואלת אם גם הם יכולים לסייע בהגנה.
גרגורי לרין. בעזרת השד. 2017. צילום שי בן אפריים

פרויקטים ייחודים נוספים הם: "עץ העין הטובה" מיצב גדול ממדים של האמן הרב תחומי איתמר פלוג'ה "המצמיח" עיניים, חמסות סרטים וקמעות כנגד עין הרע, שיוצב בכניסה למוזיאון. זאב אנגלמאייר יציג את חמסושקה אחותה הצעירה של שושקה, שנתפרה במיוחד לתערוכה. עוד בתערוכה מאגר של 113 חמסות דיגיטליות שיצרו חברי סטודיו דב אברמסון הניתנות להורדה מעמדת המחשב שבתערוכה לפי בחירה. המבקרים מוזמנים לשלוח לעצמם את החמסה שהיו רוצים שתגן עליהם מפני עין הרע.

החלק השני של התערוכה מציג פרויקט חזותי רב היקף המבוסס על סקירת מאות חמסות היסטוריות מאוספו הפרטי של אספן היודאיקה וויליאם (ביל) גרוס, הנחשב לאחד מאספני החמסות הגדולים בעולם. במסגרת הפרויקט "פירקה" המעצבת הגרפית שירלי רחל רוכמן את החמסות השונות באוסף למרכיביהן החזותיים והטקסטואליים תוך שהיא מזהה תבניות – צורניות, סמליות וקישוטיות בהן: דגים, פרחים, לטאות ועוד, החוזרות על עצמם בצירופים שונים כל פעם. תוצאות המחקר יוצגו בתערוכה על ידי שימוש במתודות מתחום האינפוגרפיקה, באופן השופך אור אודות עיצובה ומקורותיה של החמסה.
אריק וייס. חמסה עליך. צילום שי בן אפריים


החלק השלישי של התערוכה מורכב מתצוגה ייחודית של עשרות חמסות המשקפות את העושר הבלתי נתפס של החמסות המסחריות בישראל. המטרה בחלק זה של התערוכה היא לשקף את הדרך אותה עשתה החמסה מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי לחפץ אייקוני המייצג אמנות ותרבות עממית, חוצה קהלים ואוכלוסיות. חלק מהחמסות נרכשו בדוכני השוק של העיר העתיקה בירושלים. אלו ללא ספק מיועדות לתיירים, וכפי שהסמלים והכתובות שמלוות אותן מעידות, מיועדות בעיקר לתיירים מחוץ לארץ. להבדיל, בחנויות "הכול בשקל" ברחוב יפו שבירושלים, בדוכני שוק מחנה יהודה, שוק הכרמל, שוק הפשפשים ביפו ובשוק רמלה-לוד מצאו האוצרים את אלו המיועדות לקהל המקומי. חמסות נוספות הובאו ממקומות "טעונים" במשמעות של קדושה, כדוגמת רחבת הכותל, קברי צדיקים וכד'.
אבי בירן. תפוחי אדמה לוהטים. 2017. צילום שי בן אפריים

מנכ"ל המוזיאון לאמנות האסלאם נדים שיבאן: "תערוכה זו היא נדבך נוסף בשרשרת הולכת וגדלה של תערוכות עכשוויות המוצגות במוזיאון בשנים האחרונות. התערוכה העוסקת בחמסה שמקורה באמונה עממית השזורה בתרבות עמי האסלאם, כור מחצבתו של המוזיאון, מבקשת להעניק למבקרים נקודת מבט חדשה להבנת התרבות האסלאמית, מתוך דיאלוג עם אמנות עכשווית ובאמצעות שיח בין תרבויות, הערבית והיהודית.
אוצרי התערוכה עידו נוי וד"ר שירת מרים שמיר מציינים כי: "החמסה, מוטיב וחפץ ששורשיה נעוצים בתרבות האסלאם הפכה עם השנים לאחד מהמוטיבים והחפצים הנפוצים בתרבות החומרית והעכשווית של ישראל.  בחרנו להתייחס בתערוכה לחמסה כחלק אורגני מהתרבות הישראלית של ימינו תוך התייחסות אל שאלת הזהות הישראלית וכינונה אל מול דמותו של האחר. 555 החמסות המוצגות בתערוכה מקבלות את השראתן מחללי התצוגה והאוספים הנדירים של המוזיאון לאמנות האסלאם וכפעולת גומלין מעשירות אותן בפרשנות מרעננת ושופכת עליהן אור חדש".

האמנים והמעצבים המשתתפים בתערוכה (לפי סדר א-ב'):
בותינה אבו מילחם, פואד אגבריה ,דוב אברמסון ,זאב אנגלמאייר, אנדי ארונוביץ, אבי בירן, פיודור נתנאל בזובוב, ארז גביש, קן גולדמן, יריב גולדפרב , ענת גולן ,טל גור ,עמרי גורן, זינב גריביע, הילי גרינפלד, חנן דה לנגה, ישראל דהן, רורי הופר, עודד הלחמי, עדן הרמן רוזנבלום, אריק וייס, סנדרה ולאברג, ראובן זהבי, עזרי טרזי, עמית טריינין, נועה טריפ, רמי טריף, אריאל לביאן, איתי נוי, יפעת נעים, אורי סאמט, עדי סנד, שרי סרולביץ', אשרף פואחרי, איתמר פלוג'ה, חיים פרנס, יעקב קאופמן,  שירלי רחל רוכמן, עמית שור, סמאח שחאדה, אבישג שטרנגולד, פטמה שנאן.
לרגל התערוכה חמסה חמסה חמסה ייצא קטלוג מיוחד תלת לשוני, המלווה בשבעה מאמרים המרחיבים בכל הקשור לחמסה ולמאגיה בכלל. מאמרו של פרופ' יובל הררי, הפותח את הקטלוג, מבקש להסביר את העקרונות, הפעולות והמטרות של מאגיה בכלל ושל המאגיה יהודית בפרט. מאמרה של הגב' עידית שרוני, אוצרת המוזאון "היו זהירות", מתאר מנהגים לשמירת האדם מפני מזיקים ועין הרע בקרב נשות עירק. מאמרו של ד"ר אנואר בן באדיס אנסאר עוסק במשמעות הרחבה של המילה 'חמסה' בשפה הערבית, ובעיקר בזיקה שנוצרה בינה לבין רגש הקנאה. פרופ' רחל מילשטיין עוסקת במוטיב החמסה באמנות, ובקשר שלה לידו של האל. פרופ' גדעון (גידי) בוהק מצביע על המגעים שבין המאגיה היהודית והמאגיה המוסלמית בימי הביניים ובעת החדשה. פרופ' שלום צבר מגולל את תהליך ייהוד החמסה, ואת התגלמותה באמנות הישראלית העממית. ד"ר רוביק רוזנטל לוקח את הקורא למסע לשוני בעקבות החמסה, תוך שהוא מצביע על דרכי מפגש שונות של האמונה העממית והלשון

המוזיאון לאמנות האסלאם
רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים
טלפון: 02-5661291
שעות פעילות המוזיאון:
שני – רביעי : 10:00- 15:00
חמישי: 10:00- 19:00
שישי – שבת: 10:00 – 14:00


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה